פישר בעקבות וולפנזון עבר והווה / ק. בנימין

עבר והווה / ק. בנימין

1. פישר בעקבות וולפנזון

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הגיש את מועמדותו הרשמית לתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. בחירת מנכ"ל קרן המטבע נעשית באמצעות הצבעת נציגים של 187 מדינות. תקנון הקרן קובע, כי גיל המועמדים לתפקיד לא יהיה גבוה מ-65. פישר הוא בן 67, ולפיכך תצטרך קרן המטבע לקבל החלטה אם לשנות את התקנון או לפסול את מועמדותו.
בהודעתו אמר פישר:
"נקרתה בדרכי הזדמנות יוצאת דופן ולא מתוכננת, ואולי אף בלתי חוזרת, להתמודד על ראשות קרן המטבע הבינלאומית. לאחר התלבטויות רבות החלטתי שברצוני למצותה, אף שמדובר בתהליך מורכב ולמרות החסמים האפשריים. החלטתי להתמודד ואני מאמין, כי אוכל לתרום לקרן המטבע הבינלאומית, גורם מרכזי במשק העולמי, וכך גם לתרום לכלכלה הגלובלית בעידן שאחרי המשבר".
אגב, המדינות העניות כגון הודו ופאקיסטן פנו לפני 13 שנים לקרן המטבע הבינלאומי, בבקשה לאשר להם הלוואות בסכומים של מיליארדי דולרים לשקם את הכלכלה שלהם. שני המדינות הללו ערכו ניסויים גרעיניים ומסוכנים. יצויין, שתעשיה זו עולה למדינות מיליארדים רבים. כמובן שנשיא הבנק דאז, ג'יימס ווולפנזון, שהוא יהודי, דחה את הבקשות, במיוחד לאחר שנשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, הודיע שיפעיל לחץ כלכלי על המדינות הללו בגלל הניסויים וייצור נשק קטלני זה המאיים על מדינות רבות.

2. דונייצק לדוגמה

יו"ר קרן המטבע הבינלאומי, ג'יימס וולפנזון, הגיע בשנת תשנ"ז לדונייצק שבמזרח אוקראינה לשם חתימה על מסמך הלוואה לאוקראינה. החתימה היתה אמורה להיות בערב שבת. וולפנזון הודיע למארחיו כי הוא דורש שרב העיר יפקח אישית על הארוחה שתוגש, כשרה למהדרין. רב העיר, הרב פינחס וישצקי, הוא גם שליח חב"ד ומנהל את הקהילה היהודית בצורה מרשימה ומתפתחת וכן בית הספר היהודי "אור אבנר"-חב"ד, המכיל מאות תלמידים.
יצוין, שכאשר הגיש הרב וישצקי בקשה לקבל מבנה עבור בית הספר קיבל מבנה, בהחלט לא גדול ולא בהתאם לתחזיתו. בלב כבד נעתר וקיבל את המבנה. כעבור שבועיים עלה הבניין באש ואז "חרב" עליו עולמו. מנין יקח כסף לשפצו. ומהתחלה. שלושה ימים היה "בדכאון" עד שהגיע אליו הישועה. שמו של בית הספר היה 10. כל בית יש לו מספר. כעבור יומיים התקשר אל הרב וישצקי עוזרו של מושל מחוז דונייצק וביקש להיפגש ומיד. הרב וישצקי נדהם, אבל העוזר הודיע לו, אל תבוא אלי, אני בא אליך תוך חצי שעה. הפגישה הדחופה התקיימה לבקשת המושל ב...בניין הקהילה היהודית.
העוזר הגיע וניגש מיד לתכלית. היום יום רביעי ועתה קיבלנו פקס מיו"ר קרן המטבע הבינלאומי שאמור להגיע לדונייצק בערב שבת במטוסו הפרטי מניו יורק לשעות ספורות כדי לאשר את ההלוואה שהקרן תעביר לאוקראינה סכום עתק ובין הדרישות מציין יו"ר הקרן, שהאוכל שיוגש יהיה כשר ובפיקוחו של רב העיר.
הרב וישצקי קפא על מקומו. יש אמנם מסעדת "שלום" בדונייצק, העיר בה נולד נתן שרנסקי, אבל היא לא כשרה ואיך יתן כתב הכשר. הרב נסע למסעדה יחד עם עוזרו של המושל. הרב סיכם עם בעל המסעדה על הכשרת כל המטבח. הכלים שבהם יוגשו המאכלים יהיו בכלים חד-פעמיים והמוצרים יובאו ממטבח הקהילה. הכל כשר למהדרין. הוכנו פלטות לשבת שנקנו במיוחד והרב חתם על כתב ההכשר. הרב לא השתתף בסעודה, כמובן, אך הצ'ולנט וכל מה שנצרך לחימום, הושמו על פלטות שבת חדשות. ממש כמו לפסח.
ביום ראשון הגיש הרב וישצקי בקשה נוספת למושל וראש העירייה לקבלת מבנה גדול עבור בית הספר ובאותו יום אושרה הבקשה ובנין 99 עבר לקהילה היהודית. אמנם רק את הקומה הראשונה קיבלו אך לאט לאט התמלא הבנין. 3 קומות בשלושה שלבים. הבנין הגדול מתופעל כולו עם צוות מסור של מורים
ומורות, חינוכי וטכני, הכל בוהק, גם המטבח עם כל הציוד המודרני לבישול ולאפייה שהילדים אוכלים בו פעמיים ביום ומוסעים הביתה בצי של אוטובוסים לכל רחבי העיר.
מה שהתחיל בגן ילדים המשיך לבית ספר יסודי ותיכון בו לומדים כיום מאות תלמידים ותלמידות ב-11 כיתות. גם השלטונות נדהמו מההיענות ומתרשמים מהיופי ומהנקיון ובמיוחד מתוכן הלימודים, הכלליים ואפילו היהודיים.
ובסימן טוב ובמזל טוב, בשבוע הבא, יוביל הרב וישצקי את בתו הכלה לחופה בדונייצק, עיר בה גדלה והתחנכה בבית הספר אור אבנר – חב"ד, בהשתתפות כל שלוחי חב"ד באוקראינה, וכן ראשי הקהילות היהודיות, שהרב וישצקי נמנה על ראשיה. וכאן ירווה נחת יהודי בכפליים.
 
3. צועדים כבר 60 שנה

הרשות הפלשתינית החלה יוזמת מחאה עממית חדשה. "תהלוכת שיבה", שתגיע לשיאה עם הגעת המשט הבא לרצועת עזה. הפעילים הפלשתיניים מכנים עצמם "הוועדה המארגנת לתהלוכת השיבה 2". התוכנית שלהם דומה לשתי הצעדות האחרונות, ביום ה"נכבה" לרגל הקמת מדינת ישראל וביום ה"נכסה" לציון 44 שנה למלחמת ששת הימים, הם מתכננים להגיע שוב לגבולות ישראל מסוריה, לבנון ורצועת עזה – ולנסות לחצות אותם, כפי שארע לפני כחודש.
אבל רעיון "מצעד הפליטים" נמצא בארסנל הפלשתיני עוד מ-1950. הרעיון נולד על רקע תסכולם של מאות אלפי הפליטים הפלשתינים מאי-יכולתה של הקהיליה הבינלאומית לכפות את מה שנתפש על ידם כפתרון צודק של בעייתם - שיבה ליישוביהם הקודמים בתוך ישראל.
באפריל 1950 שלח הקונגרס העליון של הפליטים הפלשתינים בסוריה ובלבנון תזכיר לוועדת הפיוס (גוף שהוקם מכוח החלטת או"ם, כדי לתווך בסכסוך הישראלי-הערבי). התזכיר הזהיר מפני החלטתם של הפליטים לצעוד "לא חמושים" אל ישראל, "כדי לנסות ולשוב אל בתיהם".
בישיבה שקיים קונגרס הפליטים בסוריה ובלבנון בראשית נובמבר 1950 הוחלט, כי אם עצרת האו"ם לא תקבל החלטה שתחייב את ישראל לקבל בחזרה את הפליטים, ינקטו אלה סדרה של צעדי מחאה. אחד הצעדים שבהם דובר היה מצעד המוני של פליטים אל תוך השטח הישראלי. בדצמבר אותה שנה קיבלה מליאת עצרת האו"ם החמישית שתי החלטות בעניין. לתדהמת הפלשתינים, שתיהן אימצו את העמדה הישראלית השוללת שיבת פליטים. הפליטים זעמו והכנותיהם למצעד ההמוני עברו לפסים מעשיים.
כעת, 60 שנה לאחר שרעיון מצעד הפליטים עלה על סדר היום הערבי-הפלשתיני-הישראלי, הוא שב ועולה מחדש ועמו כל הטיעונים והחששות מאז.

4. האמת על הצלב האדום והוותיקן

ספר חדש המקבץ ראיות ממסמכים שטרם פורסמו מגלה, כי הצלב האדום והוותיקן סייעו לאלפי פושעי מלחמה נאציים להימלט אחרי מלחמת העולם השניה. הצלב האדום הודה אמנם בעבר, כי מאמציו לסייע לפליטים אחרי המלחמה נוצלו בידי פושעי מלחמה נאציים בשל מספר הפליטים היהודים הגדול שביקשו סיוע. עם זאת, המחקר החדש, שאוגר בספר "נאצים נמלטים: כיצד נמלטו תלייניו של היטלר ממשפט", מצביע על כך, שמספר פושעי המלחמה הנמלטים היה גבוה בהרבה ממה שהיה ידוע בעבר.
מחבר הספר, ג'ראלד סטיינבך, מאוניברסיטת הרווארד, זכה בגישה לאלפי מסמכים סודיים בארכיוני הצלב האדום. בין מאות אלפי המסמכים נמצאו גם אשרות נסיעה שהעניק הצלב האדום לאלפי פושעי מלחמה נאציים וחברי התנועה הנאצית.
המסמכים שופכים אור חדש על האופן שבו רוצחי המונים כמו אדולף אייכמן, יוזף מנגלה וקלאוס ברבי, יחד עם אלפים נוספים, הצליחו לחמוק מידיהן של הרשויות בתום המלחמה.
סטיינבך, שהשווה בין רשימות מבוקשים לאישורי נסיעה של הצלב האדום, קובע במחקרו, כי בצל התוהו ובוהו ששרר אחרי המלחמה, קלטו בריטניה וקנדה לבדן כ-8,000 חיילי אס-אס ב-1947. לדבריו, המסמכים מציעים התבוננות באופן החשיבה של הוותיקן באותן שנים, הוותיקן עצמו סרב להגיב על הפרסום.
סטיינבך סבור, כי הסיוע שהעניק הוותיקן נבע מתקוותו להחיות את הנצרות באירופה ומהחשש הגובר מפני ברית המועצות האתאיסטית. לאור הנחיה זאת, נציבות הפליטים של הוותיקן וכמה כמרים ובישופים העניקו חנינה גם לפושעי מלחמה שלא ביקשו חנינה, ואף ציידו אותם במסמכים מזוייפים.
הצלב האדום, שהיה מוצף באותה עת בבקשות של מיליוני פליטים, נסמך במידה רבה על נציבות הפליטים של הוותיקן, כדי להעניק אשרות נסיעה. אף על פי שנציגיו היו מודעים לכך שהנאצים נמלטים מגרמניה – כפי שמוכח מחליפת מכתבים בין שליחי הצלב האדום בגנואה, ברומא ובז'נבה – אנשי הארגון האמינו, כי הם מסייעים בראש וראשונה לחפים מפשע.
אולם, סטיינבך טוען כי "אף על פי שהצלב האדום הודה כי נוצל ככלי והתנצל על כך בפומבי, עזרתו הקיפה מספר רב בהרבה של פושעים". לדבריו, מסמכים מלמדים, כי הצלב האדום, במיוחד ברומא ובגנואה, הנפיק לפחות 120 אלף מסמכים של אשרות נסיעה, וכי 90 אחוזים מהנאצים ברחו דרך איטליה, רובם לספרד וליבשת אמריקה, במיוחד לארגנטינה.
קציני אס-אס לשעבר נהגו להתערב עם פליטים יהודיים והציגו את עצמם כעקורים ממוצא גרמני כדי להשיג אשרות נסיעה. יהודים שניסו להגיע לפלשתינה דרך איטליה הוברחו לא פעם יחד עם נאצים נמלטים.

5. הס והסוף

האם רודולף הס, סגנו של אדולף היטלר, יצא לשליחות בבריטניה בידיעת הצורר הנאצי? במסמך שהתגלה בארכיון המדינה הרוסי, כותב עוזרו של הס, כי יד ימינו של היטלר פעל בידיעתו של הנשיא הגרמני כאשר ערך את הטיסה התמוהה והמפורסמת.
על פי טענתו של קרל היינץ פינץ', מחבר המסמך, היטלר לא הופתע כלל כשקיבל לידיו את המכתב של הס, בו נכתב: "פיהרר יקר, כשתקבל מסמך זה, אני אהיה באנגליה". לדבריו של פינץ', היטלר ידע זמן רב על כוונתו של הס לטוס ללונדון, כחלק מנסיון לשאת ולתת עם הבריטים. על פי הדיווח בעיתון הגרמני דר-שפיגל, המריא הס ב-10 במאי 1941 משדה התעופה "האונשטטן" שבבוואריה לעבר בריטניה.
הס, שהטיס בעצמו מטוס מסוג "מסרשמיט", חצה את הים הצפוני וצנח מעל סקוטלנד. כפריים מקומיים מצאו אותו על הקרקע לאחר שנקע רגלו, והסגירו אותו מיד לכוחות הצבא. הוא הודיע לחיילים כי הוא מבקש לפגוש את הדוכס מהמילטון בדחיפות.
למחרת הוא הובא בפני הדוכס, ואמר לו, שמטרת ביקורו היא לשים קץ למלחמה בין בריטניה לגרמניה. אולם הוא נכשל בכוונתו כשלון חרוץ: ראש הממשלה הבריטי דאז, וינסטון צ'רצ'יל, שעמד בגאון נגד תומכי הנאצים בתוך בריטניה, לא התאמץ כדי לפגוש את הבכיר הנאצי. אמירתו המפורסמת בהקשר זה היתה: "הס או לא הס, אני ממשיך את תוכניתי היומית".
עד כה סברו שהס יצא ללא ידיעתו המוקדמת של היטלר. אולם כעת, כאמור, יש יסוד להניח שהיטלר ידע, ואולי אפילו יזם את יציאתו של הס. הסיבה שמציין פינץ' במחברת: היטלר עמד באותו שלב לפלוש לרוסיה, והוא ביקש לגייס את בריטניה לצידו נגד סטאלין, או לפחות להבטיח את הנייטרליות שלה. סטאלין עצמו טען באותה תקופה שגרמניה זוממת לעשות יד אחת עם בריטניה נגדו. מקורבים אחרים של היטלר, ששהו עמו בטירתו ההררית באוברזלצברג בעת שהוא קיבל את הידיעה על נסיעתו של הס, העידו אף הם שלא היה מופתע.
למרות זאת, ימים ספורים לאחר המעשה, היטלר אמר על הס שהוא "מעל באמון באופן חסר תקדים". יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי אמר על הס שהוא "לקה בנפשו", והמפלגה כולה התכחשה לו. הס נכלא בבריטניה כשבוי מלחמה, ואילו פינץ', שטען כבר אז שהס לא פעל מתוך טירוף, נכלא בגרמניה ונשלח אחר כך לחזית המזרחית.
בזמן המלחמה נפל פינץ' בשבי הרוסי, ונחקר על ידי שירותי המודיעין, שהעבירו את ממצאיהם לסטאלין עצמו. ההסתייגות היחידה מהאותנטיות של המסמך היא שייתכן כי הדברים נכתבו בלחץ השלטונות הסובייטיים, בשל האינטרס שלהם להראות שהמערב עשה יד אחת עם גרמניה נגד ברית המועצות.

6. גילויים פומביים

פיסות נייר של מחברת, מצהיבות ומוכתמות בדיו, הנושאות ביטוי למאמציו של נפוליאון בונפרטה ללמוד אנגלית לפני 200 שנה, יוצעו למכירה במכירה פומבית, לצד כ-350 חפצים אחרים מתקופת חייו של שליט צרפת. לאחר שהובס בידי הבריטים בקרב ווטרלו, והוחזק באי המבודד סנט הלנה באוקיינוס האטלנטי עד מותו ב-1821, ניצל נפוליאון, שמונה לקיסר הצרפתים בשנים 1804-1814, את זמנו בגלות ללימוד אנגלית.
אולם, פיסות המחברת ששרדו מראות שההוגה הצבאי לא היה תלמיד מצטיין במיוחד.
השרידים, בכתב ידו של נפוליאון, הכוללים רשימות משיעורים שקיבל נפוליאון מרוזן שהוגלה גם הוא לאי סנט הלנה, מוכיחים שהמנהיג העקשן שירבט רישומים כדי להתמודד עם השעמום ונאבק עם מורכבות הדקדוק האנגלי. גם כשלמד אנגלית, הוא לא היה מסוגל להשיל מעליו את החייל ואיש הצבא שבתוכו. הוא שירבט חומות ושרטט ביצורים צבאיים.
כשליט צרפת, הקים נפוליאון קיסרות רבת עוצמה שהשתרעה על רוב מערב אירופה, בטרם הובס על ידי כוחותיו של הדוכס מוולינגטון, בקרב ווטרלו ביוני 1815. כעבור חודש, לאחר שניסה להימלט, נכנע נפוליאון לכוחות הבריטיים בחופי מערב צרפת.
בעת שהועבר לסנט הלנה התבייש על כך שמעולם לא למד אנגלית, וחברו בגלות, הרוזן לאס קאסס, התנדב להעניק לו שיעורים בשנים הבאות. מעניין, שאחרי שכל חייו נלחם באנגלים, החליט נפוליאון ללמוד אנגלית רק בסוף חייו, ולא חשב על זה קודם. עם זאת, כמו רבים לפניו ואחריו, נראה שהמנהיג הנועז והאסטרטג הצבאי, שפלש בהצלחה למצרים ואיטליה והצליח לברוח מגלות באי אלבה, התקשה לשלוט בפעלים של השפה האנגלית, הכוללים הרבה יוצאים מן הכלל. הוא התקשה להטות פעלים מורכבים והתבלבל בין הביטויים בצרפתית לביטויים באנגלית.
אגב, במכירה הפומבית יוצע למכירה גם מסמך נדיר מהמהפכה הצרפתית, תיעוד בכתב יד של עונש המוות שנגזר על לואי ה-16 ב-1793, בידי הוועידה הלאומית שהוקמה זמן קצר קודם לכן, צעד שבהמשך סלל את הדרך לעלייתו של נפוליאון לשלטון.
במסמך מופיעים שמות כל חברי הוועידה ועמדתם בהצבעה על גורל המלך, שהועמד למשפט באשמת בגידה לאחר שב-1791 ברח מפאריס ונתפס בצפון מזרח המדינה.

7. מזכרת היסטורית שלילית בארמון

כמעט 222 שנה אחרי המהפכה הצרפתית, תוחזר לארמון האליזה בפאריס המכתבה המפוארת ששימשה את המלכה. השולחן, מלאכת מחשבת מעשה ידיו של חרש העץ ז'אן אנרי ריזנר, מורכב מ-3 סוגי עץ ומעוטר בפיתוחי נחושת מרהיבים. הוא מוגדר חפץ בעל חשיבות תרבותית, וממשלת צרפת קנתה אותו מבית עתיקות פריסאי תמורת כמעט 7 מיליון אירו.
שולחן הכתיבה ההיסטורי יוצג לציבור בארמון, באגף מגוריה של רעייתו של המלך לואי ה-16. המלכה, בתה של הקיסרית האוסטרו-הונגרית מריה תרזה, הוצאה להורג ב-1793 בשיאה של המהפכה הצרפתית. היא היתה סמל לבזבזנות ולראוותנות של בית המלוכה, וזכורה בעיקר בשל האימרה המיוחסת לה, שמייצגת יותר מכל את התקופה אך כנראה לא נאמרה מעולם: "אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות"!


הכתבה המלווה בתמונות מקרן המטבע הבינלאומי; בנק ישראל; העיר דונייצק באוקראינה; יום הנכבה – עוברים גבול; רומא; ארמון האליזה