פוטין רק לוקח, עבר/הווה ק.בנימין

עבר והווה / ק. בנימין


1. פוטין רק לוקח

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כבר עזב את הארץ, ומה שמנסים בעולם לזכור מהביקור בעיקר, הוא מה שהכריז כי הוא מצדד בהפסקת הבנייה היהודית בשטחי יהודה ושומרון ובעקירת המתיישבים משם. חשבתם שהסתיים מצעד המנהיגים שבאו להצדיע למדינת ישראל, כדי לחזור למדינותיהם ולגנות אותה? - טעיתם. יש אחד שנותר מאחור והוא עדיין צועד לכאן – ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין.
הוא יגיע לכאן בעוד כחודש ויקבל מתנה אדירה שאף אחד מהמנהיגים האחרים לא קיבל. אפילו לא הנשיא בוש. מדובר בפיסת קרקע גדולה מאוד, מתחם בן 74 דונמים, במרכזה של ירושלים, שתעבור לידי הרוסים באותה הזדמנות ותסמל את ...חלוקתה של ירושלים.
במעמד הביקור יודיעו ראשי ממשלת ישראל ורוסיה במשותף, על חזרתו של מגרש הרוסים לידי הרוסים ועל השקעה של 450 מיליון דולר, של ממשלת רוסיה, בפינוי המתחם ממטה המשטרה ובתי המשפט המצויים בו לטובת...מי יודע מה.
למרות העובדה שראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, עושה רושם של נושא ונותן ממולח ביותר, מתברר שגם לישראלים יש במה להתגאות: הנציגים הרוסים חתמו לאחרונה סופית על הסכם שלפיו ישקיעו 250 מיליון שקלים לטובת הקמת היכל בתי המשפט ב'גן העצמאות' בירושלים, שירכז תחתיו את בתי המשפט תחת קורת גג אחד. החתימה הסופית התאפשרה רק לאחר שישראל הודיעה כי היא נענית לדרישה הרוסית להעביר לבעלות ממשלת רוסיה את 'חצר סרגיי', הסמוכה למגרש הרוסים, ובעתיד גם את מגרש הרוסים עצמו ואת 'מתחם הנביאים', הממוקם ברחוב הנביאים 62.
הדרישה הרוסית למתחמים אלה מתבססת על העובדה שבעבר הם היו רכושה של ממשלת רוסיה. לפני שנים מספר, הבטיח בעל פה ראש הממשלה לשעבר - אריאל שרון - לנשיא רוסיה דאז פוטין כי יעביר את 'חצר סרגיי' ואת אזור 'מגרש הרוסים' לחזקת ממשלת רוסיה. עם זאת, מתברר כי שרון דרש את הסיוע הרוסי במימון היכל בתי המשפט בתמורה.
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הגיע להבנות מפורשות יותר עם פוטין, ולאחרונה, כאמור, נפגשו הצדדים כדי לסגור את הפרטים האחרונים. על פי התכנון, הרוסים יעבירו 250 מיליון שקלים, שווי מחצית עלות היכל בתי המשפט. ההיכל, שישתרע על שטח של כ-60 אלף מ"ר, ייבנה על הקרקע שעליה שוכן בית הספר הניסויי.
הפרויקט עדיין תקוע, שכן 250 מיליון נוספים חסרים, אבל מי שמחפש סימן להתקדמות יכול למצוא זאת בביקור שערכו שר המשפטים, דניאל פרידמן, ונשיאת בית המשפט העליון, השופטת בייניש בעירייה. השניים ביקרו בחדר המודל שבכיכר ספרא ובחנו את המודל המדמה את הבניין העתידי. גם החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, העביר לאחרונה לעירייה מסרים שלפיהם בניית המבנה תתאפשר בקרוב.

2. ביקור מסתורי קודם

רוסיה היא אלופה בהתעסקות בשאלה היהודית. בכל שבוע אחד מערוצי התקשורת הרוסית משדר כתבה בנושא. יש אומרים כי הרוסים מגדירים את רוסיותם בהשוואה ליהודים, וכי אינם מסוגלים להגדיר את עצמם אחרת. זה נמשך כבר יותר ממאתיים שנה. רוב יהודי רוסיה עזבו את המדינה ובכל זאת השאלה היהודית לא יורדת מהבמה הציבורית.
ביקורו לפני שלוש שנים ומחצה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בארץ אפף מסתורין כבד. "מדובר בהפתעה גדולה", אמר גורם מדיני בכיר שהיה מעורב בביקור ההיסטורי, "אף אחד לא מבין איך כל כך מהר הוחלט שהוא יגיע ובעיקר מה הסיבה לכך". הביקור נמשך יומיים, בימים ד' וה' בחול המועד, שבמהלכם נפגש עם נשיא המדינה, ראש הממשלה אריאל שרון, המשנה לראש הממשלה שמעון פרס ושר החוץ סילבן שלום.
פוטין כבר ביקר לפני כן בישראל: בתשל"ו ובתשנ"ז, בשלבים מוקדמים יותר בקריירה הפוליטית שלו. פוטין ביקר בישראל בשנת תשנ"ו, כאשר שימש נציג עיריית סנט פטרבורג. לא ברור אם מדובר בצרוף מקרים או במהלך מתוכנן, שכן באותו היום בו נחת ניתן גזר דינו של יריבו הפוליטי הגדול, מיכאיל חודורקובסקי, יהודי מצד אביו, לשעבר מנכ"ל ענקית הנפט הרוסית "יוקוס", שיושב בכלא הרוסי זה שנים.
אחת ההערכות היתה שפוטין בא לארץ כדי להסיט ממנו את הביקורת הקשה שהוטחה בו ובמשטרו מצד מדינות המערב בעקבות גזר הדין של חודורקובסקי. פוטין אף הסתבך בהתבטאות אנטי ישראלית. בתדרוך לכתבים בקרמלין בנושא הבחירות באוקראינה, ואמר כי "יש לקוות שאם יושצ'נקו ייבחר לנשיא, לא יהיו בסביבתו אנטי רוסיים וציונים". ישראל דרשה הבהרות, וברוסיה מיהרו לטעון שמדובר בפליטת פה, ושפוטין התכוון דווקא לכך שבסביבת הנשיא החדש לא יהיו אנטישמיים.

3. ביקור כשר

הנשיא הרוסי ופמלייתו הגיעו בשעתו לארץ, כאמור בחוה"מ פסח, הם נאלצו להימנע מאכילת לחם במהלך שהייתם, הן בפגישות עבודה והן בקבלת הפנים והסתפקו במצות כשרות לפסח. שר החוץ דאז, סילבן שלום, הבהיר את סוגיית החמץ לסגן שר החוץ הרוסי, אלכסנדר סלטנוב, שנחת שבוע לפני כן בארץ להכנות מקדימות לקראת ביקור של פוטין בארץ.
מכיוון שהביקור יחל ביום רביעי של חול המועד, אמר שלום לסגן השר כי הוא יצטרך להבהיר לפוטין ולאנשיו כי בכל בתי המלון בארץ שומרים על כשרות לפסח, וגם בכיבוד שיוגש לו בפגישותיו מחוץ לבתי המלון, הוא ייאלץ להסתפק במזון כשר לחג.
סלטנוב, כך התברר, לא היה מופתע כלל. הוא גילה לשלום כי עוד במוסקבה עידכן הרב הראשי ליהודי רוסיה, הרב בערל לזאר את פוטין, שמקיים קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית ורבניה, כי ביקורו חל ב"חג נטול הלחם של היהודים", וכי בישראל יהיה עליו להסתגל למנהג שלא לאכול חמץ בפסח".
אגב, הנשיא פוטין הזמין את הרב הראשי לרוסיה, הרב בערל לזאר להתלוות אליו למסעו, ואכן הוא הגיע במשלחת.

4. היורש החוקי

בארמון בקינגהאם בלונדון לא יודעים איך להתייחס לתפוח האדמה הלוהט הזה, ויועץ יחסי הציבור של הנסיך פיליפ משיב לכל הפונים "מדובר בעניין פרטי של הנסיך פיליפ, איננו יכולים להגיב על כך".
לא יכולים? כנראה, לא רוצים. גם אחרי שמדינת ישראל תשיב לרוסים את החזקה על 'חצר סרגיי', עדיין תיוותר השאלה: למי שייך 'הארמון הירושלמי'?
מדובר בשאלה משפטית לא פתורה. הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת אנגליה, הוא היורש החי הקרוב ביותר לדוכס סרגיי ואשתו הנסיכה אליזבטה, נכדתה של המלכה ויקטוריה. הקשר המשפחתי לא מאוד מסובך. הדוכס סרגיי היה הדוד-רבא של הנסיך פיליפ מצד אמו, הנסיכה אליס מיוון.
הנסיכה אליס מוכרת בישראל גם כחסידת אומות העולם, שעסקה בהצלת יהודי יוון במלחמת העולם השנייה, והיא קבורה בהר הזיתים.
ולמרות שבארמון בקינגהאם שומרים על שתיקה בכל הנוגע לעניין, יש תכתובת מתועדת בנושא. ב-1994 התקבל במשרד המשפטים בירושלים מכתב שהעבירה קבוצת קרובי משפחה של הנסיך הבריטי, באמצעות עורך דין, המודיע ש"היורש האמיתי של ארמון סרגיי הוא פיליפ".

5. אוסף גינזבורג

כעת, עם שיתוף הפעולה בין המדינות והעברתו הצפויה של בניין "חצר סרגיי" בירושלים לידי רוסיה, פועלים בישראל להשיב את אחד האוספים הגדולים ביותר בעולם של כתבים וספרים יהודיים עתיקים, "אוסף גינזבורג", שנמצא ברוסיה. שנים ניסו רבים להביא את האוסף המרשים של משפחת האצולה הרוסית לישראל, אך כל המאמצים עלו בתוהו.
משפחת האצולה היהודית-רוסית גינזבורג רכשה את האוסף שלה במשך שלושה דורות, מאז אמצע שנות הארבעים של המאה ה-15. האוסף כולל 14 אלף ספרים, 45 אינקונבולות (ספרים שהודפסו במאה ה-15 בתחילת עידן הדפוס), מעל אלפיים כתבי יד עבריים ועוד כאלף כתבי יד בערבית. הוא נחשב לאוסף השני בגודלו בעולם של ספרות עברית עתיקה, אחרי ספריית הבודליאנה באוניברסיטת אוקספורד.
הברון דוד גינזבורג, ואחרון האספנים, מת בתר"ע. לאחר מותו החלו פעילים ציונים, בניסיונות להביא את האוסף הנודע לארץ ישראל. באייר תרע"ז נחתם חוזה לרכישת האוסף לבית הספרים הלאומי בירושלים תמורת חצי מיליון רובל. הרכישה מומנה בכספי תרומות של ציונים רוסים, ועם העברת הכסף הוכנסו הספרים וכתבי היד לארגזים לקראת שליחתם לארץ ישראל. המשלוח התעכב בשל מלחמת העולם הראשונה, ועם פרוץ המהפכה הבולשביקית נתפסו הספרים על ידי השלטונות הסובייטיים והועברו לספריית לנין במוסקבה.
הסיבה לחידוש הפעילות בעניין זה בימים אלה היא בעיקר המגעים המתקדמים בין ממשלות ישראל לרוסיה, על העברת הבעלות של "חצר סרגיי" מהראשונה לאחרונה. "חצר סרגיי" היא בניין במרכז ירושלים שנבנה בתר"ן, סמוך למתחם הרוסים. הוא נקרא על שמו של הנסיך סרגיי, יורש העצר של הצאר ניקולאי השני, שהוצא להורג על ידי המהפכנים הבולשביקים במהפכת אוקטובר.
הבניין שימש אכסנייה לצליינים רוסים בארץ הקודש, וכיום שוכנים בו משרדים של החברה להגנת הטבע ומשרד החקלאות. ממשלת רוסיה דורשת את העברת המבנה לבעלותה, והמשא ומתן שמתנהל בין הצדדים קרוב לסיום, לשביעות רצונם של הרוסים.
בשנות התשעים, צילמו הרוסים חלק גדול מכתבי היד והספרים שבאוסף, ואיפשרו לחוקרים לעיין בהם. כנראה שהסיבה לכך היתה ניסיון "להרגיע את הרוחות" בנושא. ספריית לנין אף בנתה מבנה מפואר במוסקבה לשימור האוסף.

5. מגרש הסורים

ממש ליד מגרש הרוסים, כמעט צמוד נמצא מגרש הסורים. 'אפריקה ישראל', בשליטת ר' לוי לבייב, חתמה על עיסקה מול אנשי הכנסיה הסורית-אורטודוקסית, שלפיה תחכור החברה קרקע השייכת לכנסיה ברחוב הנביאים. על פי פרטי העיסקה, כפי שפורסם ב'בונוס', לבייב ישלם מדי שנה 175 אלף דולר לכנסייה, שהפטריארך שלה יושב בדמשק.
מדובר בחטיבת הקרקע שעליה אפריקה ישראל מקימה את פרויקט המגורים היוקרתי 'חצר הנביאים'. קרקע זו נרכשה לפני שנתיים מחברת ארלדן, בשליטת משפחת רשף, תמורת 24 מיליון דולר. אפריקה ישראל ידעה כבר אז כי הקרקע שייכת לכנסיה הסורית וכי חוזה החכירה שייכת לכנסיה הסורית וכי חוזה החכירה יפוג לקראת אמצע המאה ה-21.
היות שהחברה הניחה כי תתקשה למכור דירות במחירים גבוהים כפי שהיא מתכננת (למעלה מ-7,000 דולר למ"ר), ביקשו נציגיה להאריך את חוזה החכירה, לעוד חמישים שנה. הם נפגשו עם נציגי הכנסייה ובפברואר השנה הגיעו עמם להסכם, שלפיו יוארך הסכם החכירה עד שנת 2110.
על פי ההסכם, בשנה הראשונה לחכירה תעביר אפריקה ישראל לכנסייה הסורית סכום של 800 אלף שקל. החל מהשנה השנייה ועד 2110 יועבר, כאמור, מדי שנה סך של 175 אלף דולר. בפרויקט ברחוב הנביאים יהיו שני בניינים בני תשע קומות אשר יכילו 102 דירות.
הכנסיה הסורית-אורטודקסית התפתחה מהכנסיה של אנטיוכיה שבסוריה, השפה בכנסיה זו היא ארמית ובראשה עומד הפטריארך של אנטיוכיה היושב בדמשק. אנשיה מחשיבים עצמם לצאצאיהם של האשורים כאשר רוב אוהדיה נמצאים בישראל מתגוררים בבית לחם ובירושלים. בנוסף לחצר הנביאים, מחזיקה הכנסיה בירושלים גם במבנה כנסייתי בגבול הרובע הארמני והרובע היהודי בעיר העתקיה. כמו בכן היא טוענת לבעלות על אגף בכנסיית הקבר, כשבעניין זה התגלעו חילוקי דעות בינה לבין הכנסייה הארמנית (הטוענת גם היא לבעלות עליו).
עד תש"ח החזיקה הכנסיה גם במספר בניינים ברחוב יפו, המתפרשים מכיכר ספרא ועד לצומת הרחובות יפו-הלני המלכה. נציגם בירושלים הוא אחד היחידים בישראל המחזיקים בדרכון דיפלומטי סורי. החלטות הנוגעות לכנסיה נדונות במועצה מקומית בירושלים, וסביר להניח כי המועצה היא שדנה בהסכם החכירה עם אפריקה ישראל.

6. עתיד צבא הטריקולור

נפוליאון בונפרטה, שנחשב לאבי הצבא המודרני, היה ודאי מתהפך בקברו בארמון האינוולידים בפריז, לו הגיעה לידיו הידיעה על מצבו של הצבא הצרפתי. מנתונים סודיים שהגיעו לידי ה"דיילי טלגרף" הבריטי עולה שרוב הציוד של הצבא הצרפתי לא שמיש. רק כמחצית מהטנקים הצרפתים מדגם לקלרק, שנקראים על שם מצביא צרפתי דגול מתקופת מלחמת העולם השנייה, מתפקדים – אך גם הם נופלים קורבן לתקלות באופן קבוע.
גם בכל הנוגע לכוח האווירי המצב לא בשמיים. רק שליש ממטוסי המיראז' המפורסמים טובים לשימוש, פחות ממסוקי הפומה, 37 אחוז ממסוקי הלינקס ו-33 אחוז סופר פרלון, שכבר חגגו את יום הולדתם ה-40, הם במצב תקין לטיסה.
ה"טלגרף" מספר שבאפריל האחרון נמנע אסון בעת שחרור בני הערובה הצרפתים מספינת הנוסעים "פוננט", שנכבשה על ידי פיראטים בסמוך לחופי סומליה. המבצע, שהוכתר בסופו של דבר בהצלחה, כמעט צלל למצולות האוקיינוס ההודי כבר בתחילתו כאשר שני מטוסים שנשאו עליהם את כוחות החילוץ סבלו מבעיות במנוע.
בכך לא תמו הצרות: ספינת משא עמוסה בציוד של הכוחות המיוחדים שקעה תחת העומס, ואילו מטוס שעליו הוטל לאתר את שודדי הים סבל מבעיות מנוע ונאלץ לנחות נחיתת חרום בתימן. גורמים צבאיים שצוטטו בעיתון הזהירו שהצבא הצרפתי מסתכן בקריסה תוך שנים אחדות.
ההדלפה, הספק תמימה, התרחשה ימים ספורים לפני שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי יאמר את דברו בנושא.
ואכן לראשונה זה 14 שנים גיבשה צרפת מדיניות אסטרטגית לאומית חדשה. במרכזה עומדת ההחלטה לחזק את הסתמכות המדינה על אירופה וברית נאט"ו בענייני ביטחון, בניגוד לעמדה העצמאית שאיפיינה אותה.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הציג תפיסה צבאית חדשה, שבמסגרתה יקוצץ באופן משמעותי סדר כוחות הצבא, ההשקעה במודיעין תוכפל, ותיסלל דרכה של צרפת חזרה אל פיקוד נאט"ו. סרקוזי, המפקד העליון של כוחות הצבא מתוקף תפקידו כנשיא, נאם בפני כ-3,000 קצינים בכירים בפריז, בטרם סייר במטה סוכנות המודיעין הצבאית בבסיס, בפאתי הבירה פריז.
בנאום הכריז הנשיא על קיצוץ יותר מ-50 אלף תקנים בצבא ועל תגבור משאבי המודיעין, במטרה ליצור צבא קטן, נייד וערוך יותר להתמודד עם האיום הגדול ביותר על הביטחון הצרפתי – הטרור.

7. עברו הזמנים

רוסיה היא כבר לא ברית המועצות, מאידך היא היום מפיקת הנפט השלישית בגודלה בעולם. למרות הפגנת השרירים הבוטה של הקרמלין בחודשים האחרונים בזירה הבינלאומית, מתברר שבשקט בשקט נערך משרד הביטחון הרוסי דווקא לצמצם את כוחותיו.
בסיום פגישה שקיים עם נשיא רוסיה דימיטרי מדבדב, הודיע שר הביטחון אנטולי סרדיוקוב כי בכוונתו להקטין את מצבת כוח האדם של הצבא בעשרות אלפי תפקידים. זאת, כחלק מתוכנית ייעול כללית של הצבא, שנכון לשנה שעברה מנה 1.13 מיליון חיילים. "אנו מציעים להעמיד צבא בן מיליון איש בתוך ארבע עד חמש שנים", אמר סרדיוקוב, שהתחייב להשלים את תוכנית הצמצומים עד לשנת 2013.
ההחלטה לצמצם את כוח האדם נוגדת את המגמה הברורה שבה דבקה רוסיה באחרונה, שמטרתה היתה דווקא לחזק ולשקם את הצבא ולציידו מחדש במערכות לחימה מתקדמות. רק לפני חודש מונה במפתיע הגנרל ניקולאי מקארוב לתפקיד רמטכ"ל הצבא, כאשר המשימה העיקרית שהוצבה בפניו היא ליישם מתיחת פנים מקיפה לכוחות הביטחון הלאומיים. גם הנשיא לשעבר פוטין, המכהן כיום בתפקיד ראש הממשלה, כבר התחייב להזרים סכומי עתק כדי לבנות מחדש את הצבא.

8. הליכי חקיקה דולרית

רוסיה הוסיפה שטר של 5,000 רובל למחזור הכספים שלה - השטר הגבוה ביותר במדינה. שווי השטר היום בסך הכל 211 דולר. ממשלת רוסיה טוענת, כי אין מדובר בצעד הנובע מאינפלציה, אלא בצעד המשקף את הגידול בהכנסה האישית במדינה. היום משלמים 23.7 רובל תמורת הדולר האמריקאי.
התחזקות זאת היא רק התעצמותה של רוסיה בתחום הנפט - רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בעולם, אחרי סעודיה. ההכנסות ממגזר הנפט איפשרו לה לפעול לייצוב הכלכלה ולייצוב המטבע, מסבירים כלכלנים רוסיים. ואם כל כך טוב אז מה כל כך רע?
בעוד רוסיה מודיעה בשמחה על הנפקת השטר הגדול החדש, היא עדיין רוסיה, ולאמיתו של דבר ותדמיתו של המטבע הרוסי, הרובל, נמצאת בירידה מתמדת. היום היחס אליו הוא כמו אל מטבע מהעולם השלישי הנסחר במטעי בננות וקקאו. בכל דיווח של שר ההגנה הרוסי על עוד עסקת נשק מוצלחת, הוא מדווח על שווי העסקה בדולרים. כך גם השרים האחרים. עבור רוסים רבים, הרבה יותר נוח לדבר בדולרים, ובוודאי כאשר מדובר בסכומים גדולים.
אבל אין לזלזל בגאווה הרוסית, ומסתבר שהשלטון לא מתכוון להיכנע ללא קרב ולוותר על הרובל העתיק, ובוודאי שלא לטובת "החזירים האימפריאליסטיים מאמריקה".
כיוון שכך, החליט הפרלמנט הרוסי לפתוח בהליכי חקיקה כדי לחייב בכירים בממשלה להשתמש בהצהרותיהם בשמו של המטבע הלאומי, הרובל, ולא בדולר, שהשתלט על השיח הכלכלי הרוסי.
אבל מה לעשות, שקשה לשנות הרגלים ישנים. מה גם שהצעת החוק לבדה לא תוכל לשנות את העובדה, שהדולר נחשב למטבע החזק בעולם.
מכל מקום, הרוסים כבר הצליחו לשגע את עצמם לגמרי. בדיווח לתקשורת על חוזה חדש לאספקת מטוסי קרב לוונצואלה, אמר שר ההגנה הרוסי סרגיי איוונוב, ששווי העסקה עומד על "יותר ממיליארד מהדבר הזה שאסור להגיד".