אנחת רווחה בפס"ד דמיאניוק, ק. בנימין

אנחת רווחה בפס"ד דמיאניוק

הגרמנים התייחסו למה שהישראלים דחו פעמיים

  ק. בנימין

כבן להורים שנצלו מהשואה, חוקר וסופר שואה, ומאז מעצרו והעמדתו למשפט בישראל, וזיכויו פעמיים, והמשכו בבית המשפט בגרמניה. באחד מהדיונים שם, נוכחתי. היום נשמתי לרווחה.
בית המשפט המחוזי במינכן ניצב בין ארמון הנימפות, שנבנה במאה ה-17 כמעון קיץ למלכי בוואריה, לבין בית בירה מפורסם, "לבנברוי", אשר שימש כמקום מפגש לאדולף היטלר ותומכיו; מרתף הבירה ניצב בפינת רחוב דכאו. אולם 101 בבית המשפט נראה כמו אודיטוריום במכללה מודרנית: התקרה האקוסטית בנויה קוביות גדולות, ויש יציע. על אחת הקירות תלוי צלב עץ פשוט. במקום הזה נערך משפטו של ג'ון דמיאניוק, הנאשם בשותפות לרצח כ-27 אלף  מכ-160 אלף יהודים שהושמדו בסוביבור. בניגוד למשפט טרבלינקה הגדול של "איוואן האיום" בישראל, גרמניה מייחסת לדמיאניוק תפקיד שולי למדי; מספר מעשי הרצח שבסיוע להם הוא נאשם חושב לפי תקופת שהותו בסוביבור כשומר. העונש המרבי שהיה הצפוי לו הוא 15 שנות מאסר.
ראיתיו כשהוא מוכנס אל האולם בכיסא גלגלים. עודנו איש גדול וכבד, אך ב-19 השנים שיצאו מאז ראיתי אותו לאחרונה בירושלים, הזדקן מאוד. הוא בן 91, לובש מעיל קצר בצבע חאקי, כמו שירת עדיין בצבא כלשהו, ומכנסיים שחורים.
אולם בפועל כמעט ולא היה שום הבדל בין הופעתו בבית המשפט בגרמניה להופעתו בפני רבבות קורבנותיו היהודים אותם רצח בדם קר. גם אז, בסוביבור, לבש משקפי שמש עם הבעת פנים קפואה. הפעם, בניגוד לסוביבור, הוא גם שכב במיטה. אז, שכבו יהודים מתבוססים בדמם בקברם.
שני פרמדיקים צעירים חולצים את נעליו, הוא נשאר בגרביים לבנים. הם מעלים אותו על מיטה המכוסה סדין מעומלן. דמיאניוק נשכב על גבו. מכסה את פניו בכובע מצחייה ומאותו הרגע נשאר ללא תנועה בכל שעות הדיון. לידו יושב צעיר, המתרגם את הנאמר באולם לאוקראינית. אך דמיאניוק אינו מגיב. הוא נראה כמו גוויה. איש לא שם לב אליו, כמו לא היה שם.
כאילו לא חלפו השנים. שוב אולם בית משפט צפוף, שוב שלושה שופטים, שוב אותו נאשם. איוון דמיאניוק. "וואכמן", שומר אוקראיני, אשר בהיותו שבוי מלחמה התנדב לכוחות העזר של האס-אס.
לפני 24 שנים נפתח בירושלים משפטו של האוקראיני, שנאשם אז כי היה "איוון האיום" מטרבלינקה, מפעיל תאי הגזים במחנה. המשפט נמשך שש שנים והסתיים בזיכויו של דמיאניוק על ידי חמישה שופטים מבית המשפט העליון בירושלים. "מחמת הספק", נכתב אז בהחלטה שהיכתה בהלם לא רק את ישראל, אלא גם גורמים רבים בעולם כולו.
הפעם, במשפט במינכן, נאשם דמיאניוק בהשתתפות בהשמדה של כ-29 אלף יהודים מהולנד וגרמניה במחנה סוביבור.
וכמו אז, שוב צץ סנגור העושה הכל ומשתמש בכל התחבולות והנימוקים השערורייתיים ביותר כדי להביא אם לא לביטול המשפט, אז לפחות לזיכויו של הנאשם. הסנגור הוא ד"ר אולריך בוש. גרמני. אז, בירושלים, ענה הסנגור לשם יורם שפטל. יהודי ישראלי שממש יצא מגדרו כדי להגן על האוקראיני שנאשם בהשמדת רבבות יהודים.
יצוין, שעונש מוות אין בגרמניה מאז 49', גם לא לפושעי מלחמה נאצים.