באוגוסט 1938 הוצא להורג השוטר היהודי מרדכי שווארץ בתלייה

באוגוסט 1938 הוצא להורג השוטר היהודי מרדכי שווארץ בתלייה. בכך באה אל קיצה פרשה טראגית שהחלה, כנראה, בוויכוח סתמי ומטופש (אם כי מובן למדי, בנסיבות הימים ההם) באוהל במחנה עתלית. משום מה, נשכחה הפרשה הזו מלב כל. מעניין אם יש עימנו עוד אנשים הזוכרים אותה והיכולים לספר לנו מה קרה שם בדיוק.
שנים עשר עולי גרדום גבה מהיישוב היהודי בארץ ישראל השלטון הבריטי בשלושים שנות המנדט. אל הרשימה הזו צורפו גם אנשים שהוצאו להורג על ידי שלטון זר לאחר שהורשעו בריגול עבור ישראל או עבור מעצמות זרות שהיישוב היהודי תמך בהן. בין אלה אפשר למצוא את שרה אהרונסון, נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי מרשת הריגול ניל''י, את יוסף בצרי ושלום צלאח שנדונו למוות בעיראק, את משה מרזוק ושמואל עזאר שהוצאו להורג בעקבות פרשת ה''עסק ביש'' במרים, את הצנחנית והמשוררת חנה סנש ואת המרגל הישראלי בדמשק, אלי כהן. בסך הכל נכללים ברשימה הטראגית הזו עשרים איש. לפני מספר שנים כיבד את העשרים הללו השירות הבולאי בהדפסת סדרת בולים לזכרם.
איך בוחרת מדינת ישראל את ''הרוגי המלכות בדור התקומה'' שלה? מדוע הוחלט, למשל, להכניס אליה את חנה סנש ולמנוע את הכבוד הלאומי הזה משותפיה למשימה פרץ גולדשטיין, אבא ברדיצ'ב, צבי בן יעקב, חביבה רייק, אנצו סרני ואחרים? שאלה טובה, שאני לא בטוח שיש לה פתרון, שכן הדבר אינו מוסבר במאמר הנלווה לאותה סדרת בולים. על סרני, ברדיצ'ב ואחרים אנו יודעים. לעומת זאת, איש אינו יודע כיום על אדם נוסף שהועלה לגרדום על ידי הבריטים, הלא הוא מרדכי שווארץ. המאמר הזה בא למלא את החסר.
לכתבה...