בגלריה הקטנה שלה בכפר האמנים עין הוד

אין בארץ הרבה אנשים שאותם ניתן להגדיר כהיסטוריונים של צילום (Photo historian), בוודאי לא כאלה החוקרים את הצילום המקומי; על כן ההיכרות עם ויויאן סילבר-ברודי – אחת החשובות והמעניינות בהם – היא עבורי גם עונג וגם השראה.

אני חושב שנעשיתי מודע למפעל של ויויאן סילבר-ברודי מתישהו בתחילת שנות התשעים אז גם נפגשנו לראשונה בגלריה סילבר-פרינט באחד מגלגוליה הקודמים ברחוב תל חי בירושלים. זה היה בית אבן ירושלמי מדהים שקירותיו כוסו בתצלומי שחור לבן של צלמים שתיעדו את ארץ ישראל החל מהמצאת הצילום ועד ימינו. דיברנו על מצב הצילום בארץ, על אפשרות קיומן של גלריות לצילום ועל אספנות של צילום בישראל.

ויויאן סילבר ברודי בגלריה שלה בעין הוד, ספטמבר 2011

לפני כמה שבועות נסעתי לבקר את ויויאן בגלריה הקטנה שלה בכפר האמנים עין הוד וביליתי איתה כמה שעות מענגות בהן דיברנו רק על צילום: על מכירה, אספנות, שימור, היסטוריה והוראת צילום. במהלך השיחה נכנסו לגלריה מבקרים והתעניינו בעבודות המוצגות במקום. גלריה סילבר פרינט ממוקמת כיום בבית אבן קטן לא רחוק מהכניסה לעין הוד, שער ברזל מוליך את המבקר דרך חצר קטנה ובה צמחי תבלין, שחלקם משמשים להכנת תה צמחים. החלל הקטן משמש כחדר עבודה וסטודיו, כמו גם לאחסון התצלומים שאספה ויויאן, להצגתן של עבודות אחרות, לאירוח מבקרים וגם לסדנאות לילדים. זהו מקום קסום שניצל אך בנס במהלך השריפה הגדולה שהתרחשה בסתו תשע"א, להבות האש הגיעו עד לבית שמעבר לרחוב ושם נעצרו.

ארנולד זילברשלג בחזית פוטוגרפיה "רושם", תל אביב, 1924-7

ויויאן היא דור שלישי למשפחה של צלמים, סבא אחד שלה הוא ארנולד זילברשלג שהיה בשנות העשרים בעליו של הסטודיו לצילום "פוטו רושם" ברחוב הס בתל אביב. הסבא מן הצד השני – אלכסנדר גולדפארב – היה באותן השנים בעליו של סטודיו לצילום בשם "פוטו רמברנדט" בעיר קילצה שבפולין.

...לכתבה