אם היו קוראים להם משה ואלון...

המפגע המדובר נוגע לקטע שנכנס אל תוך פארק הכרמל, בין עין חוד בקצה כביש 7111 ועד לדלית אל-כרמל. ממערב לגבול השטח המוניציפלי של דליית אל כרמל מצוי "שטח גלילי", דהיינו שטח שאינו שייך לשום רשות מקומית ומצוי באחריות המחוז. בתוך השטח הזה, המוגדר כשטח יער וחקלאות, היה שביל עפר באורך של כשני קילומטרים. בקיץ 2010, לפני השריפה, ללא היתר בנייה ובניגוד לחוק, החלו בני העדה הדרוזית בכרמל לסלול כביש בדרך העפר הזו, המגיע עד לשטח פארק הכרמל.
משני צידי הכביש הבלתי חוקי נעשו עבודות קרקע גדולות: חציבות, פריצת דרכים חדשות, יישור הקרקע ובניית מסלעות ענק, מבנים וסככות, ואפילו אתרים דתיים. כל אלה - סימנים מובהקים להכשרת קרקעות למגורים - נעשו בניגוד לחוק, לעין כל ולאור היום (נקודה חשובה, שעוד ניגע בה בהמשך).
אחרי שהשטח הגלילי נכבש, נותר עוד קטע של דרך עפר באורך 1.2 קילומטרים. השטח הזה מצוי בתוך פארק הכרמל. הדרוזים רוצים להפוך את דרך העפר הזו לכביש אספלט החוצה את פארק הכרמל ומתחבר לקצה כביש 7111 ליד עין חוד. הדבר הזה יהפוך את 7111 מכביש נוף לכביש אזורי רחב, שיאפשר תנועה מסיבית מדליה ועוספיה לכביש 4. הדבר הזה, מקווים במגזר, ייתר או לפחות יעכב את תוכנית הכביש העוקף, אותו כביש שסגן השר קרא והח"כים הדרוזים יצאו בקצף נגדו, משום שביצועו כרוך בהפקעות קרקע מהקהילה הדרוזית. מעבר לכך, עברייני הבנייה שהכינו את הקרקע לבתים בתוך השטח הגלילי, כנראה כבר לא יכולים לחכות, כי הם צריכים כביש גישה לבתים החדשים, שנבנים ללא היתר. מה שנקרא, יוצרים מציאות בשטח.
לכתבה...