העולם המושלם.... או אסירי ציון ... או הג'ורה ( جُورَة ) של גיורא

תגובות לדיון זה

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 8:09am

מה קורה לכם חברים?
היינו בזבל, היה כל כך מענין, שבוע לפני זה היינו בביוב שבואדי, הרגשתי שאנחנו עולים על משהו, ריח ניחוח עלה בכפר, היה על מה לדבר, ולפתע...
הגיע הגן! מה זה אין לכם קצת רגישות? פתאום להעלות נושא כמו בית מרובע עם גדר של גן חיות? והוא כבר בנוי...
בואו נחזור לזבל..., או, אולי אנחנו שם?
טוב, בואו נתחיל באיחולים, גידעון היקר, אתה נשמע נפלא, יש לך ראש של אמן, אבל תחשוב חיובי, אם המבנה היה עגול איך היו מעמידים את הילדים בפינה?
דוד רטנר, יש לך את כל הסגולות להיות סופר, אתה כותב נפלא ורצוי שתשים את מעיניך בספרים ולא בספרות זולה של עין הוד.
דפנה יקירתי, מה קרה לך? חשבתי שהגעת לגיל שהחוכמה מנצחת את הצדק. קחי אויר, תקפצי על ענן ותצפי עלינו מלמעלה, כמה שהעולם יפה. יש לך עוד הרבה מה לתרום ואל תמכרי כלכך בקלות.
יש לנו כמות מוגבלת של רגשות שאנו יכולים להכניס לגוף וחבל שזה יהיה כעס, זה אמנם מגרה את הסדו מזו, אבל לא נותן מקום לאהבה.
אז כדי לעשות לכם את החיים יותר מענינים אני חוזר לזבל.
קם בבוקר, לוקח את השקית הכתומה ויוצא לכביש. שם אני תוהה אם לעלות בעליה ימינה כ 80 מטר או לפנות שמאלה וללכת 100 מטר.
אני בדילמה, יש לי בעיה עם החלטות והשק כבד. אני גם מרגיש איזו רטיבות עדינה שזוחלת לה לשולי רגלי, פשוט כבד ואיזה מיץ נוזל לו בעדינות מהשק. אני נכנס ללחץ, הראש מסתובב אבל לבסף מחליט, כן, אפנה שמאלה. לא אלעה אתכם יקירי בהליכה המבישה, חצי הליכה וחצי ריצה כשהידים רחוקות מהגוף שלא ינזל עלי, הכל כדי להפטר מהשק הכתום. הכביש שמאחרי נראה עם שובל עדין של טיפות שמסגירות את הדרך לפך הזבל, עכשיו כולם ידעו לאיזה כיוון הלכתי, והרגל עם המיץ הזה... מה אני אחליף עכשיו מכנסים? אני הולך ישר למשרד הכפר, שיריחו.
למעשה הכל התחיל בחזירון קטן שיצא לפני שנים עם אמא חזירה ואבא חזיר לטייל בנבכי עין הוד. בדרכו הוא ראה בצידי הדרך פח ירוק שסיקרן אותו ואחרי שהתחכך בו קלות, פנה אל אימא חזירה וביקש רשות לברר מה עשוי להיות בתוך הכלי הירוק. האם הבינה מיד שהחזירון השובב מתכנן משהו, המורד הקטן הזה ובתנועת זנב קלה הסבירה לו שזה לא המקום ולא הזמן. שובבינו חיכה לרגע שבו כל המשפחה הסתכלה שמאלה ואח"כ ימינה ועברה את הכביש וכשהיו מרוכזים בלא להידרס, הוא נגח בפח והיפילו ארצה. היה רעש גדול והחזירים קפצו בבהלה ונשמו וחירחרו בקולי קולות, אולם משראו את אוצרות הפח, קפצו על המציאה ומיהרו לטרוף ככל שיכלו.
למחרת נאהד מגיע בטרקטרונו הירקרק ורואה פח זרוק, הרבה אשפה ומיצים ממיצים שונים מזולגים להם מסביב. זה הגיע לציון, זה הגיע לועד. מה יהיה?
התכנסו החברים, ישבו וחשבו, טיקסו עצה והגיעו להחלטה, זה משבר, אבל כל משבר זאת הזדמנות, אנחנו גם נתחכם לחזירים וגם נשנה את פני הכפר. נעשה חורים גדולים באדמה, נשתול פחים גדולים מאד בחורים הגדולים והחזירים לא יוכלו לנו. אז חפרו כמה חורים, שמו כמה פחים ואני צריך להחליט כל יום לאן לפנות ובכל מקרה ללכת מאה מטר.
נכון ציון ואלון וניב וכל החברה החמודים, כתבתם לנו מכתב תשובה ואנו מבינים שיש אפשרות שעוד חורים יחפרו בעין הוד במאה הנוכחית, ואני נורא רוצה להיות אופטימי, אבל בין החלטה שעוד לא הגיעה ובין המעשה שכולל גם את המועצה, נראה לי שכשאלך עם מקל כזה של זקנים ואולי גם עם שק כתום על הגב, זה כבר מהרגל, עוד יחפשו היכן לחפור, אז בתור שלב בינים, יקירים, אנא החזירו את הפחים הירוקים ובא לעין הוד השקט.
מה אתם אומרים על בית כנסת במרכז הכפר? יש סיכוי? בניה עגולה...
שופן

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 12:32pm

את הגן אי אפשר להרוס עתה
אולם את הגדר אפשר להחליף
יציעו אמני הכפר רעיון לגדר חילופית
שמתאימה לנוף הכפר
ונעימה לילדי הגן
ובעלות של כמה אלפי שקלים
יבוא לעין הוד גואל

בברכה

ספי קריתי

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב אוגוסט 13, 2010 ב 1:08pm

האמת הערומה



אמת עצובה –בתוך השטח הציבורי, הסמוך לביתם של משפחת רטנר בנתה המשפחה "

1. בית דוד ואיבנה בנוי בחריגה לקוי בניין לכיוון השטח הציבורי

2. החומה והסככה שהיתה פעם אורווה בנויים בפלישה לתוך השטח המיועד לצורכי ציבור

3. הדרך דרכה עוברים דוד ואיבנה בדרכם הביתה כולה חורגת עד 12 מ' לתוך השטח המיועד ל"צורכי ציבור"

4. הצריף בקרבת ביתם בצד מערב, ליד בית שרה וברברה בנוי על אדמות הציבור

5. הצריף השני בנוי על דרך ציבורית שגם היא מיועדת לטובת הציבור

השטח לצורכי ציבור נקבע בתוכניות ישנות של עין הוד, עוד לפני שמשפחת רטנר קנתה את ביתם,

וכמובן לפני רוב השכנים.וכך, כשקנו את ביתם, ידעו את יעוד השטח הציבורי, מכיוון שהדבר מופיע בתקנונים ובתוכניות, (אפילו יש שם כמה ארכיטקטים.)



גן ילדים אינו אינטרס פרטי, (גם לא של דפנה גרינשטיין אולי ז"ל דני וגלי) .לכל ילד בישראל מגיע שיהי גן ילדים.



אם כל משפחה בעין הוד הייתה מוכנה לשלם 10,000 שקל לבניית גן ילדים, יכולנו לבנות בדיוק על פי הפרוגראמה של גדעון סלע ,חברי היקר, או ענת חמיצר, אבל



בבואנו לקבל מהממשלה ומהמועצה את המימון השלם לבניית גן הילדים אין לנו ברירה אלה לבנות אותו במקום שנבחר על ידי אנשי המשרד, ועל פי התקנים של משרד החינוך .

תמיד עומדת להורים האלטרנטיבה לשלוח את ילדיהם לגן אלטרנטיבי.



המועצה המקומית אינה יכולה על פי חוק לבנות שלא על אדמה למבני ציבור מופקעת לטובתה,

ובעצם על פי חוק מרגע שעין הוד אינה מועצה עצמאית,והיא צורפה למועצה האזורית (אגב בניגוד לרצון המועצה)

המועצה המקומית היא המייצגת את הציבור וטובתו.

(ומה בדיוק קורה כשאדמה מיועדת לצורכי ציבור,- באמת מופקעת לטובת הציבור ? )



פלישת משפחת רטנר לשטחים הציבוריים שמסביבם אינה בדיוק "טובת הציבור"

וכנראה שגם לא כל מי שמתנגד לפלישה זו הוא אויב העם סכנה ציבורית ועוכר הדמוקרטיה . (ראה דפנה X, גלי Y, דני Z ועוד )



דרך אגב הכביש שליד הגן לא נגמר בגלל פלישת בני לוי לשטחי הכביש, דבר שעוד פעם גרם למועצה לוותר בגלל עיקובים משפטיים.



כל התהליכים "הדמוקרטיים" שכלולו שתי אספות כלליות, אין ספור פגישות עם משרד החינוך, עם אנשי המועצה , הןעדה המקומית, הועדה המחוזית ועוד ,

נתנו במה גם לאלו שזלזלו ועברו על החוק, להשתמש בכל האמצעים החוקיים האפשריים ולנסות לסכל, לדחות, להזיז, ולהפריע לבניית הגן.



ואפרופו "טובת הציבור". המועצה הקטינה את שטח חצר הגן , למשחקים בגלל רצונם להמנע מעיקוב משפטי על פלישת הצריף של משפחת רטנר,

והגדילו לעשות דוד ואיבנה בדרישה מהמועצה לכסות את גדר הגן בחומר אטום כי דוד לדבריו נוהג ללכת ערום ליד ביתו.

(מעניין אם הדרישה באה בכדי להגן עליו או על טובתם של ציבור ילדי הגן)



לסיכום יש מעט מאוד אמת בכל רשימת האמיתות העצובות של דוד,

אבל יש שם הרבה חצאי אמיתות, אינפורמציה מוטת, ואפילו שקרים.



אין לי אלה לסיים במשפט הרומני של חייקה (שהיא כידוע מעיין נובע של משפטים רומניים עתיקים)

"מה זה כפית קטנה של "חרה", בצלחת מלאה מרק בורשט טוב וחם."



גיורא (הממלמל כבר היום מתחת לגפן)

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 2:44pm

בותי שלום.

לפני ששופכים קיטונות של מילים כדאי שתבדקו מה דרישות החוק! במידה והגן הינו גן חובה של המועצה, אזי יש דרישות בטיחותיות/בטחוניות הנדרשות על פי חוק ועל פי הנחיות משרד החינוך. הבינותי כי הגדר הינה הבעיה , בעינכם, לידיעתכם יש תקן חוקית לגדר גן ילדים שמחייבת מבנה גדר מסויים(מרווח בין שלבים שלא עולה על 10 ס"מ, גובה גדר לפחות 2מ', הימצאות 2 שערים למילוט ועוד). ממליץ לכם לבדוק תחילה עם המועצה מה דרישות החוק לפני תמשיכו הלאה בהתכתבויות ובתכנוני סרק.

בברכה

איתי גבעון

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 2:46pm

אח איזה יום נפלא ! (חזון אחרית הימים כפי שמצטייר ממיקבץ חלקי שלכם חברים ):

...ילדי הגן מציצים נפעמים מבעד לסורגי הכלוב על דויד רטנר העירום, כשמרחוק מבליחה דמותו הקרטעת של שופן עם השקית הכתומה המנטפת בחיפושיו אחרי צפרדעים ירוקות.

ברקע, נשמע קול הדחפורים מככר הכפר מהול בצליל חליל דרום אמריקאי ענוג, כשעל הכול מרחף ניחוח הביוב מהואדי... ורק גיורא ממלמל מתחת גפנו, וחזירון קטן שואל את אימו – למה?

בברכת שבת שלום,
עדית

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 7:28pm

שלום רב ושבת שלום.



אני לא רוצה להגיב למייל של גיורא ברמת התוכן, שכולל כמה עובדות נכונות וכמה שאינן נכונות. הבולטת שאינה נכונה – הבניין שבו אני גר קיבל אישורי בניה כחוק גם מוועדת בניה של עין הוד וגם מהוועדה המקומית. (טופס ארבע חוקי למהדרין)

ובהקשר לכך, אני רוצה להזהיר, ברצינות, שבכל הקשור לרמת השפה והתוכן, שיש דברים במיילים שחורגים מכללי המשחק בתחום המינהל התקין והפלילים, ועליהם לא אעבוד לסדר היום, אז קצת להרגיע.



1. גיורא מונה ע"י הוועד לשמש כמלווה את התרש"צ, בגיליון שבו מופיעות גם בקשות של משפחת רטנר. ברגע שהוא חשף את התיעוב האישי שהוא חש כלפי משפחתי, ספק אם ראוי ברמה האישית אתית שלו שימשיך ללוות ולפסוק במה שקשור למשפחת רטנר.

2. זה מכוון גם להורי ילדי הגן – נכון, פניתי למהנדס המועצה וביקשתי, כפי שנעשה בהרבה גני ילדים – לאטום את חזית הגדר הפונה ישירות לכיוון סלון הבית שלי ומאפשרת ממרחק קצרצר לצפות בכל מי שהולך בתוך בית . האחראית על הגנים באה לסיור והסכימה עם הדברים. לא דרשתי דרישות, מצידי שתהיה גדר במבוק עדינה. ואמרתי בפירוש שמדובר בפרטיות של הילדים מהבית ולא דווקא להיפך. אין לי כלל במה להתבייש בעצם הפנייה – עשיתי אותה מתוך תחושת אחריות.

. הדבר החמור מאוד פה, וגיורא עשה טעות שעלולה לעלות במשרה או תפקיד של אדם, היא שהוא חשף מקורות, כפי שאומרים במקצוע שלי. המייל היה אישי, לאדם אחד בלבד – מהנדס המועצה. לגיורא לא אמורה להיות נגיעה אליו , ומה שהוא עשה זה יותר מנמוך – זו פגיעה אנושה בפרטיות שלי. ב 48 השעות הקרובות אני מתכוון להגיש תלונה למשטרת זיכרון יעקב ובמקביל למבקרת המועצה . כמו כן אדרוש בירור אצל מנכ"ל המועצה. אני מצהיר מראש על המהלכים, כדי לתת הזדמנות לכל מי שמגרד לו להוסיף משהו אישי נגדי במקלדת, לחשוב פעמיים.....



בברכה

דוד רטנר

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 11:29pm

גן הילדים_-העובדות.





1. נושא גן הילדים בעין הוד הועלה לסדר היום שלנו ע"י קבוצת הורים

שדרשו שגם לילדי עין הוד יהיה גן ביישובם, כחוק.



2. הנושא עלה לדיון באסיפה הכללית שדנה בכל החלופות והובא לדיון נוסף לאחר

ברורים נוספים, כולל שמיעת ההתנגדויות אצל מהנדס המועצה, שדחה אותן.



3. בסיור שערכו נציגי הכפר, המועצה ומשרד החינוך, נפסלה ע"י המשרד אופציית

האכסניה בגלל בידוד וריחוק, אופציית הבריכה בגלל בעיות נגישות ונותרו שתי

אופציות: ה"דיר" והשטח שליד מגרש הכדורסל.



4. אופציית הריסת ה"דיר" לשם הקמת גן ילדים נדחתה כמובן והאסיפה החליטה

ברוב גדול על הקמת גן ילדים ליד מגרש הכדורסל, לפי המיקום שהוצג לפניה ע"י

איש המועצה בשרטוט.



5. את השרטוט הזה, אגב, שרטט מהנדס המועצה דאז, ללא התייעצות עם מי מנציגי

עין הוד.



6. השטח, בגודל של כ-3 דונם הופקע לטובת המועצה כחוק, משום שזהו תנאי סף

של משרדי ממשלה להעברת כספים עבור מבני ציבור.



7. משפ' רטנר הגישה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה התנגדות רשמית לתכנית הגן

והסירה את התנגדותה רק לאחר שהובטח לה ע"י מהנדס הוועדה דאז,

שהגן יוקם בדיוק לפי השרטוט שהוצג לאסיפה.



השרטוט הזה ציין את מיקום הגן במגרש ואת גודל החצר- שהיא, אגב, קטנה בהרבה

מהסטנדרט הנוהג בחוף הכרמל.



8. דגם הגן "נבחר" מתוך כ-3 "דגמי מגירה" סטנדרטיים של משרד החינוך, האחד

פחות יצירתי מהשני.

השינויים היחידים שהיו אפשריים היו פנימיים ונעשו כדי לפתוח מינימום

פתחים מול שרה וברברה.



9. גם הגדר הינה גדר סטנדרטית של משרד החינוך, העומדת בתקני הבטיחות והביטחון

שלו, ואפילו ועדת הפיסול של עין הוד לא יכולה לעשות אותה יפה יותר, לצערי.



10. במשך כל הזמן הזה, לא פסקו נציגי משפחת רטנר, ( גם בעודם משמשים בוועדים

ובוועדות שונות של הכפר ולאחר שהסירו רשמית את התנגדותם), לפעול בניגוד

להחלטת האסיפה ומאחורי גבם של נציגי הכפר למיניהם, ולעשות ככל יכולתם לסכל

ואחר כך להפריע להקמת הגן ולפתיחתו.



מאמצים אלה נמשכים עד לרגע זה.



11. מאידך, נעשו מאמצים גדולים על ידי נציגי הכפר והמועצה כדי למזער ככל הניתן את

הפגיעה בשכנים.



12. הגן הוא "מה שיש". זה מה שמדינת ישראל מנפקת, לצערי.

רובנו המכריע גדל בגנים גרועים ממנו, והנה, כולנו כותבים כל כך יפה באינטרנט.



13. אני יודע שנוכל לשנות את הגינון סביב הגן בהתאם לאופי הצמחייה הטבעית

שלנו ול"טבול אותו בירק" ככל האפשר, במגבלות הוראות משרד החינוך.



אני מאחל לילדי עין הוד שיהיה להם טוב ושמח. מגיע להם.



14. זאת האמת.

האמת לא תמיד פשוטה.

רק השקר פשוט.





שבת שלום,



גלי

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 13, 2010 ב 11:30pm

גלי כותב בסעיף הראשון שהצורך בגן הועלה ע"י קבוצת הורים. רציתי להוסיף עוד קצת רקע כללי (מבלי להיכנס לויכוח על מבנים וגדרות), שמסביר לכל אלו שלא מבינים למה פתאום צץ הרצון לגן.



במשך השנים ילדי עין הוד נסעו לגנים במושבים שכנים. יש כאלו שבחרו בגנים פרטיים, ואלו שבחרו בגן מועצה נסעו לגן בגבע כרמל (לפחות בשנים האחרונות).

הבהרה למי שלא מבין מה הצורך דווקא בגן מועצה- בגן פרטי המחיר יכול להיות כ2000 ₪ לחודש לילד, לעומת גן מועצה שיכול להיות 700 שקל לשנה לילד (תלוי בגילאי הילד). כלומר- הבדל בסדר גודל של יותר מ20 אלף שקל לשנה. זהו הפרש משמעותי, במיוחד למשפחה שיש לה יותר מילד אחד בגילאי גן.

בשלב מסוים, גבע כרמל התרחב ומכסת הילדים המותרת לגן התמלאה מילדי היישוב עצמו. הגן 'נסגר' עבור תושבי עין הוד. הילדים הופנו למגדים. בבירורים שעשינו, גם צפי האיכלוס במגדים אמור להגיע למיכסת המקסימום בשנים הקרובות. כלומר, בעתיד הקרוב, גם הגן במגדים אמור להסגר עבור ילדי עין הוד.

האפשרויות יהיו:

- לשלוח לגן פרטי, עם כל העלויות וגם ההורים אחראים להסעה. גם אלו שאין להם רכב זמין להסעות לגן.

- להסכים להעלות ילדים בגילאי 3 ו-4 על מיניבוס, ללא כסאות מתאימים לילדים, לנסיעה עד לגן שיש בו מכסה פנויה. אולי בעופר, אולי בעין איילה, מי יודע. או להסיעם לשם לבד.

- לפתוח גן מקומי.



מכיוון שאי אפשר לאלץ איש לשלוח את ילדיו לגן פרטי או לגדל אותם בבית, אסיפת הכפר לקחה בחשבון צורך של ציבור, ולא אינטרס פרטי זה או אחר.



שבת שלום,

תמרה.

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 15, 2010 ב 7:33am

ילדים זו שמחה? או שמחת זקנתם של חלק מאתנו?

אנחנו מדברים גבוהה גבוהה על זיהום אוויר אבל מה עם זיהום האווירה?

מדוע אנחנו חושבים שערוץ המייל צריך להיות תעלת ביוב פתוחה?



אילו היה הגדעוני שהשמש שלו בעין הוד כבר מזמן עומדת דום והירח שלו ממילא בעמק תל אביב, שואל קודם ומקבל את ההסברים העובדתיים כמו של גלי ותמרה, ולא היה ממהר לבעוט בעביט המלא באמצע הסלון, (הוא ממילא יחזור לנופי הטבע הפראי והקסום של העיר הגדולה ואנו ננקה אחריו). במקום זאת הרים להנחתה לדוד רטנר שמיד נתן לדפנה בראש אבל חזק, לא סתם, ולא כי הגדר מעניינת אותו אלא מה יבנו בשטח הציבורי שלו בעוד 30 40 שנה, ועכשיו עובר לשלב האיומים.

כדי לתת הזדמנות לכל מי שמגרד לו להוסיף משהו אישי נגדי במקלדת, לחשוב פעמיים.....

מעניין מה זה יעלה לי על כי גרד לי משהו במקלדת

"האמת שאותה גדעון סלע חשף עוד יותר עצובה" עלאק

דוד כחבר ועדת ביקורת לא תזיק לך מעט ביקורת עצמית

סוף שבוע טוב

אריה אופיר

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי גדעון סלע ב אוגוסט 16, 2010 ב 10:28am

שלום לכולם.
לאור הסערה (הבלתי צפויה מבחינתי) שחוללתי בכתיבתי בשבוע שעבר אני חייב להסביר:


1. מעולם לא התנגדתי לגן ילדים בעין הוד. הבעתי, כנראה בחריפות פוגעת, שעליה אני מיצר, את זעזועי מכיעורו של המבנה.
2. אף שלא ידעתי זאת, בין אלה שקידמו את הפרויקט, תוך עשייה למען הכלל בהתנדבות כדרכם לאורך שנים, חברי הטובים ביותר.
3. האחרונה שראויה לקיתון השנאה שנשפך עליה עתה היא דפנה שככל הידוע לי עשתה כל שביכולתה למזעור נזקים.
4. הגם שבעשייה השתתפו כאמור חברי הטובים ביותר, אין בגין זה שום צו מוסרי או אחר שפוסל השמעת ביקורת. אי הבעת ביקורת משום נתונים אלה פסול.
5. נסיבות חיי גרמו לכך שלא אחיה בינתיים בכפר. כמה מן המגיבים מנצלים עובדה זו כדי לערער על עצם זכותי להביע דעה בענייני הכפר. לכל מנסחיו החדשים של התקנון ו\או הדמוקרטיה בכללה עצה \ בקשה לי: השתדלו להתמודד עם טענותיי לגופן ולא לגופי.
6. בכל התכתובת לא מצאתי פרט למקרה אחד מי שיטען ליופיו של הגן או כביש הגישה אליו.
7. חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (הידוע בציבור בטעות כחוק חינוך חובה), קובע שלמדינה יש חובה לספק לכל ילד בישראל חינוך, וכי חינוך חובה חינם יוחל על כל הילדים במדינת ישראל בגיל 18-3.
לפיכך, אף ילד מילדי הכפר לא היה נזנח.
8. לגן נרשם מספר זעום של ילדים מעין הוד. עין הוד בצפי לעתיד הנראה לעין לא "תייצר" - על אף מאמצי מספר חברים יקרים - מחזורי תלמידים גדולים יותר. נתון זה מרמז שיותר משפתרה המועצה בעיה לעין הוד – עין הוד פתרה בעיה למועצה. ההסעות מן הישובים הסמוכים תגענה.

אפשר להתנגד לדעותיי ואפשר לקבלן.
הסערה שחוללו ( עד כדי איומים בהגשת תלונה במשטרה ) דוחה ומקוממת. חלקי בה רק שפוצצתי את המורסה שהבשילה במרחק גדול מאד ממני וללא שנטלתי חלק ביצירתה.

הדילמה בפניה עומד הכפר עמוקה ועקרונית יותר מקיומו או אי קיומו של הגן.
יתכן שאותו כפר שצרוב בזיכרוני אינו קיים יותר ושהמציאות שמסביבו ובתוכו גברה על רוחו כפי שחוויתי או אולי דמיינתי בתמימותי. יתכן שכמיהתם של רבים לנורמליות ונורמטיביות ואל תוך הממוצע שמסביב מאפילה על כל רעיון אחר והיומיום המייגע ניצח. ויתכן שכל אלה צודקים.
כאשר חבר כותב באירוניה שאת מישהו מעניין איך ייראה הכפר בעוד שלושים ארבעים שנה ברור לי שהזיתי.
אותו איש אינו מבין שזה בדיוק לב העניין, גם אם מי שזה מעניין אותו הוא "אויבו"..
רמת חזון נחותה זו תגשים את עצמה: אט אט , טיפין טיפין, דונם פה ודונם שם, אקרשטיין פה ואקרשטיין שם הכל לשם שמיים, הכל לרווחת קבוצה זו או אחרת שמגיע לה, ויום אחד בעוד שנים ואולי לפני כן יקיצו אנשי עין הוד למחנות חדשים: מי שהגשים את החלום ומי שחלומו נופץ.

עתה הקצתי. בוקר טוב עין הוד.

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי לוח הכפר ב אוגוסט 18, 2010 ב 3:53pm

לא, זה לא הדי...זה אני...

שלום לכולם...


משל ערבי ותיק גורס שלעיתים, לנסות ולהבהיר דברים, גורם יותר נזק מאשר המקור. אותו משל מספר על הסולטאן שהולך עם הווזיר לטיול בגן בין ערביים ולפתע מרגיש שהווזיר ממשש אותו באיבריו המוצנעים. הסולטאן צועק: "מה אתה עושה"? והווזיר שנבהל עונה: "סליחה, התבלבלתי, חשבתי שזו אשתך".

אז למרות הסכנה שאעשה בכם מעשה הווזיר בסולטאן, בכל זאת אקח את הסיכון. חברים דתיים שאיתם אני משחק כדורסל אמרו לי שאצל הספרדים מתחילים להגיד סליחות בתחילת חודש אלול, ומכיוון שאמא טוענת שמשפחת בורכרד היגרה לגרמניה מספרד ושמשפחת רטנר כחולת העיניים מקורה בטורקיה- אעשה כמעשה הספרדים.

אם יש משהו שאני מצטער עליו, בלי קשר לחודש אלול, זו העובדה שדפנה גרינשטיין חשה מאוימת. כאשר כתבתי שהכדור עגול, וכל "ביג'ו יומו" לא כיוונתי אליה. (זו לא אמירה בעלמא - כתבתי לה את זה למחרת באופן אישי). לא ניסיתי להרגיז את דפנה , ניסיתי לשים מראה מול כולם (אופס, הנה יוצא לי הווזיר). רציתי להגיד שכל מי שמוריד את הראש ואומר "תודה לאל שהדבר שבונים / מתכננים / חופרים עכשיו הוא לא ליד הבית שלי, למה לי להתערב?" – יום אחד זה יגיע לפתחו. זאת המטאפורה, ובקהילה שהמקצוע של רובכם הוא עיבוד של מטאפורות - היא לא הובנה.

גדעון סלע כותב כמה חשוב לדעתו לבנות בעין הוד לפי רוח הכפר, ואני מוסיף שחשובה לא פחות השקיפות, המעורבות וחשובה מידה מינימאלית של לכידות. אני לא מדבר על לכידות דביקה והסכמה מעושה על כל דבר, אני מדבר על עניין בדברים שקורים גם מחוץ לדלת האמות של כל אחד. הישיבה שהתקיימה במרכז הכפר לפני חודש, בה הוצג תכנון הביוב בוואדי הדגימה עד כמה הקהילה מתפרקת לכיסים של אינטרסים שקל לעשות ביניהם הפרד ומשול: הגן מעניין רק את הרטנרים, הביוב מעניין בעיקר את תושבי הוואדי, הקשיים בתנועה במרכז מעניינת רק את תושבי המרכז, כביש 3 מעניין את מי שבונה לידו , פחי הזבל בגבעה הם רק בעיה של ליאורה אדלר וכו'. מובן שבקיום מינהל יעיל ותקין אי אפשר לבקש רשות מהתושבים על כל דבר זעיר, אבל כן אפשר ליידע אותם, להיות שקופים וגלויים.

הפגיעה שחשתי מהצורה שבה הגן נבנה כפי שהוא נבנה היא לא בגלל הפיזיות שלו - גם קיר בטון מכוער יכוסה יום אחד בצמחיה. הפגיעה היא בגלל התחושה שהקהילה שמה עלי פס. שכל אחד פתח בריצת אמוק להתרחק מהפרונקל הזה – בלי לעצור רגע ולומר – "או-קיי, זה איך שהמועצה רוצה לבנות, אבל בואו נראה איך זה יכול להתאים לעין הוד". נפגעתי כי אלה שהבטיחו שיפעלו למזער את הנזק לפני, תוך כדי, ואחרי – נעלמו. נפגעתי מזה שלא סיפרו לי או לאף אחד אחר שהגן הוא רק חלק מתכנית הבניה במגרש הגדול.

אסיים כנהוג באלול : אני חושב שלדפנה ולי יש יותר מהשותף מאשר המפריד, שנינו שיייכים לזן שאכפת לו מהקהילה ומוכנים גם לעשות ולא לדבר, ולכן הפגיעה שהיא חשה עוד יותר מצערת אותי. אם היה מי שנפגע מהשפה במיילים הקודמים שלי - לא זו הייתה הכוונה. אמשיך לעמוד על העקרונות , אני רק מבטיח שבפעם הבאה אספור עד עשר לפני שאכתוב אותם.

דוד רטנר

• ▶ הגב

• ‹ Previous
• 1
• 2
• הבא >
• דף