חכמים בלילה

תגובות לדיון זה

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 9:02am

אני מבקשת מהוועדים פגישה מסודרת עם אנשי מקצוע ואנשים שיכולים להסביר:



מבקשים תדרוך ברור ומסודר מה עושים כשפורצת שריפה, מאיפוה משיגים צינורות עם מתאמים נכונים,

איך נפטרים מעצי אורן בתוך הכפר? בחצרות שלנו? מי משלם על זה?

איפוה משיגים עזרי כיבוי אחרים,

כמו כן מה קורה אם צריך להתפנות מהכפר והכביש הראשי חסום?





איפוה אמא ואבא?



לאה

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 9:03am

לכל החברים שלום,



אתמול בלילה, שישי, יצאתי מהסטודיו לקראת חצות וגיליתי שחבורת נערים יושבת סביב מדורה גדולה מתחת לביתנו, בחניון התחתון הסמוך למוזיאון ניסכו... יומיים אחרי השריפה שכמעט כילתה את הכפר!!!



אבי עלה על הג'יפ וטס אל הקומזיץ הזה, לוודא שיושביו יכבו אותו מיד.



הסתבר שזו חבורה של נערים בני הכפר. הם אף התרברבו ואמרו שרק אתמול עזרו לכבות את השריפה הגדולה, ושאין מה לדאוג – ברגע שהם יסיימו הם ידאגו לכבות את המדורה.



לא הצלחנו להירדם וחיכינו שבני התשחורת האלה, שבנוסף למדורה המזופתת שלהם גם צווחו ולא נתנו לנו לישון, יסיימו ויכבו את האש.



לא דובים ולא יער.



לאחר שהם הלכו גילינו לתדהמתנו גחלים רוחשות שעשן לבן היתמר מהם. אבי רץ והביא ג'ריקן לכבות את האש.



למה זה קורה, אני שואל את עצמי. שהרי ברור שאת השריפה הגדולה בליל רביעי יצרו איזה ילדים מפנימיית ימין אורד. למה בכלל להעלות אש כאן????



אבקש מכל החברים לתת את הדעת על כך, ולהחליט פה אחד שקומזיצים ומדורות בכפר יופסקו לאלתר.



הנערים הללו צריכים להיענש, ואני מצטער שלא לקחנו את פרטיהם. הם והוריהם צריכים להישפט על ידי כל החברים. ואני מתכוון לכל מילה שאני כותב כאן!!!



אבקש מהנהלת הכפר לאסור העלאת אש בחניון התחתון ובכל מקום אחר בכפר. אנחנו משמיצים את האנשים בניר עציון על שהם יורים זיקוקי דינור באירועים, אבל מסתבר שאנחנו לא פחות גרועים מהם.



לאחר הטראומה שעברתי בליל רביעי, רועד אל מול האש הנוראה הזו, איני מוכן לשמוע יותר על העלאת אש לצרכי שעשועים בכפר שלנו. זה אגואיסטי, ילדותי ופשע ממדרגה ראשונה.



שבת שלום,

יוסי וקסמן ואבי קדמי

(שגרים בבית של חנה דורון ז"ל, סמוך לביתה של רוני אריון)

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 10:03am

הנערים האלו שהדליקו מדורה הם ילדי הכפר
שחוו את הטראומה של השריפה הגדולה לפני 11 שנים
הם בפרט יודעים טוב מאוד איך לכבות מדורה
לאחר בירור איתם הסתבר שהמדורה כובתה במים עם חול ואבנים
העשן הלבן הינו תוצאה של כיבוי אש במים מן הסתם
במהלך המדורה עברה ניידת משטרה ולא כפתה עליהם לכבות את האש
נכון שהארוע התרחש יומיים אחרי השריפה והרגשות עדיין סוערים
אבל לא צריך לאבד פרופורציות
הלואי שימשיכו לשבת מסביב למדורה ולא ילכו למועדונים
סמדי

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 10:14am

סמדי יקרה שלי,

האמיני לי שישבנו כל הלילה וחיכינו שהילדים יכבו ויעזבו את המדורה.

והאמיני לי שהאש הוסיפה לרחוש לאחר שהם עזבו – הם לא כיבו אותה.

ואבי רץ עם ג'ריקן לכבות את השריפה.

האם היית רוצה מדורה מתחת לבית העץ שלכם?

לדעתי צריך להפסיק את המדורות. נקודה.

לפני מאה שנים, כשמארק טוויין הגיע לביקור בארץ ישראל הוא מצא הר טרשים קירח.

כל היער המופלא הזה שעוטף אותנו הוא יציר האדם - אבות אבותינו שבאו ושתלו את העצים.

למה, תסבירי לי למה צריך לחיות בדאגה ובטראומה שמא הכול יישרף, בשביל שמחת רגע של נערים?

אני באתי לגור בטבע, לא רוצה לכרות את העצים ולהפוך את עין הוד לתל אביב.

שלך בידידות ובאהבה,

יוסי

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 9:04am

בעניין עצי האורן, מה שנעשה ב1998 היה כריתה של חלק מעצי האורן בכפר בשטחים ציבוריים (לא
הייתה הסכמה על כריתת כולם לצערי) ע"י כורת מקצועי ובמימון הכפר - בחצרות של החברים - במימון עצמי של החבר

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 9:05am

לפני שכורתים עצים, תנו את הדעת על הדברים שלהלן. את השריפות לא יוצרים האורנים אלא בני אדם פושעים (במזיד ושלא במזיד):





ein hod אמר:

בעניין עצי האורן, מה שנעשה ב1998 היה כריתה של חלק מעצי האורן בכפר בשטחים ציבוריים (לא
הייתה הסכמה על כריתת כולם לצערי) ע"י כורת מקצועי ובמימון הכפר - בחצרות של החברים - במימון עצמי של החבר

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב מאי 29, 2010 ב 9:21am

על האורן הדליק והאלון "המדליק"

אורנים נדלקים בשריפה, בדומה לכל עץ אחר הנחרך תחת אש. אך שמם יצא לשמצה בנושא שריפות. אשמת השריפות (גרימתן, עידודן והתפשטותן) נישאת על מחטי האורן הדקות ונישאת לשווא.
שריפות גדולות אכן התרחשו ביערות מחטניים, אך מנגד גם בחורשים הגדולים בארץ. השריפות הגדולות בכרמל, לדוגמה, התפשטו ביערות האורן הטבעי לא בשל האורן אלא בשל חסרונן של דרכי גישה לטיפול בשריפה.
באורן אכן יש שרפים התורמים לבעירה, אך מנגד נוף הצמרת נישא גבוה מעל לקרקע (ביערות הנטועים) ושריפות הקרקע (שהן הרוב בירושלים) כמעט ואין פוגעות בו.
לעומת יערות האורן, החורשים הים-תיכוניים משתרעים בצפיפות וענפיהם הנושקים לקרקע ניצתים במהירות. ברחבי-עלים קיימים גם שמנים אתריים המעודדים בעירה גם בעלווה ירוקה.
כיערנים המתמודדים עם שריפות יער וחורש רבות, מדי קיץ, אנו עדים לכך שאין הבדל משמעותי בעוצמת האש ומהירות השריפה בין סוגי העצים השונים. הגורמים הקובעים הם: לחות באוויר, טופוגרפיה, עוצמת הרוח, הצטברות מאגר החומר הדליק ביער וכו'.
לא האורן ולא האלון גורמים לשריפות. אשם בארץ, תמיד, הוא האדם, אם במזיד ואם בשוגג.


ein hod אמר:

לפני שכורתים עצים, תנו את הדעת על הדברים שלהלן. את השריפות לא יוצרים האורנים אלא בני אדם פושעים (במזיד ושלא במזיד):





ein hod אמר:

בעניין עצי האורן, מה שנעשה ב1998 היה כריתה של חלק מעצי האורן בכפר בשטחים ציבוריים (לא
הייתה הסכמה על כריתת כולם לצערי) ע"י כורת מקצועי ובמימון הכפר - בחצרות של החברים - במימון עצמי של החבר

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב מאי 29, 2010 ב 9:24am

"וייקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי היער נטע אורן וגשם יגדל" (ישעיהו, מ"ד, פסוק 14).

עין הרע אמר:

על האורן הדליק והאלון "המדליק"

אורנים נדלקים בשריפה, בדומה לכל עץ אחר הנחרך תחת אש. אך שמם יצא לשמצה בנושא שריפות. אשמת השריפות (גרימתן, עידודן והתפשטותן) נישאת על מחטי האורן הדקות ונישאת לשווא.
שריפות גדולות אכן התרחשו ביערות מחטניים, אך מנגד גם בחורשים הגדולים בארץ. השריפות הגדולות בכרמל, לדוגמה, התפשטו ביערות האורן הטבעי לא בשל האורן אלא בשל חסרונן של דרכי גישה לטיפול בשריפה.
באורן אכן יש שרפים התורמים לבעירה, אך מנגד נוף הצמרת נישא גבוה מעל לקרקע (ביערות הנטועים) ושריפות הקרקע (שהן הרוב בירושלים) כמעט ואין פוגעות בו.
לעומת יערות האורן, החורשים הים-תיכוניים משתרעים בצפיפות וענפיהם הנושקים לקרקע ניצתים במהירות. ברחבי-עלים קיימים גם שמנים אתריים המעודדים בעירה גם בעלווה ירוקה.
כיערנים המתמודדים עם שריפות יער וחורש רבות, מדי קיץ, אנו עדים לכך שאין הבדל משמעותי בעוצמת האש ומהירות השריפה בין סוגי העצים השונים. הגורמים הקובעים הם: לחות באוויר, טופוגרפיה, עוצמת הרוח, הצטברות מאגר החומר הדליק ביער וכו'.
לא האורן ולא האלון גורמים לשריפות. אשם בארץ, תמיד, הוא האדם, אם במזיד ואם בשוגג.


ein hod אמר:

לפני שכורתים עצים, תנו את הדעת על הדברים שלהלן. את השריפות לא יוצרים האורנים אלא בני אדם פושעים (במזיד ושלא במזיד):





ein hod אמר:

בעניין עצי האורן, מה שנעשה ב1998 היה כריתה של חלק מעצי האורן בכפר בשטחים ציבוריים (לא
הייתה הסכמה על כריתת כולם לצערי) ע"י כורת מקצועי ובמימון הכפר - בחצרות של החברים - במימון עצמי של החבר

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב מאי 29, 2010 ב 9:47am

הסבר לפונים בנושא עצים
8/02/2010
על חשיבות העצים לאדם אין צורך להכביר מילים. לעצים תועלות אקולוגיות רבות בהיותם "מטהרי אויר", ממתני טמפרטורה, חוסמי רעש, שוברי רוח, ועוד. זאת בנוסף, כמובן, לערך האסתטי והנופי שבקיומם ולהשפעה הפסיכולוגית החיובית המתלווה להם. ההכרה בחשיבותם של העצים רק גוברת בשנים האחרונות, בשל תרומתם הידועה לצמצום נזקי ההתחממות הגלובלית. אנו באדם טבע ודין עושים כמיטב יכולתנו להגן על העצים, למעננו ולמען הדורות הבאים.



כיצד לפעול אם יש חשש שעומדים לפגוע בעץ?


השאלות הראשונות שיש לשאול לגבי עץ אשר רוצים לבדוק מתי ולמי מותר להשפיע על מצבו – לגזום אותו, לכרות אותו, להעתיק אותו ממקומו: האם מדובר בעץ מוגן? ההגדרה של עצים מוגנים מופיעה בסעיפים 14 ו-15 לפקודת היערות וברשימה המפורטת בצו היערות (אכרזה על אילנות מוגנים) המובאים כאן.





מי מוסמך לגזום או לטפל בעץ?


על פי משרד החקלאות, העץ הינו אורגניזם מורכב, וכדי לטפל בו יש לעבור הסמכה. כפי הנראה, הגנן הקבוע, המטפל בגינתך, במרבית המקרים לא למד אגרונומיה או גננות, ולכן הוא מוסמך רק להשקות את העץ ולא לגזום אותו! לפיכך, גיזום מקצועי של עצים יכול להתבצע רק לידי מי שברשותו תעודת "גוזם מומחה" מטעם משרד החקלאות.


למי פונים במקרה של כריתת עצים מוגנים?

על מנת לכרות עץ מוגן, בכל מקום שהוא (גם אם הוא נמצא בחצר בית פרטי), יש לקבל היתר. את ההיתר ניתן לקבל מפקיד היערות או ממורשה למתן היתר כריתה. בארץ פועלים כמה פקידי יערות: פקיד היערות הראשי של קק"ל, מורשי מתן היתר של קק"ל, הפזורים בכל הארץ, ושלושה פקידי יערות, הממונים מטעם משרד החקלאות בערים הגדולות: ירושלים, ת"א וחיפה. בשלוש הערים הגדולות פקיד היערות הינו בעל תפקיד בעירייה – מנהל המחלקה לשיפור פני העיר או מנהל אגף גנים. בנוסף, פועלת בקק"ל יחידת פיקוח, הממונה על ביצוע התקנה ועל אכיפתה בפועל. במידה וניתן אישור של פקיד יערות, על הכריתה להתבצע על פי נהלים וקריטריונים מוגדרים (ראה קובץ מצורף בסוף הכתבה). חשוב לדעת, שבשל לחצים, המופעלים לעתים על פקידי היערות או על נציגיהם, ניתן אישור להעתקת העץ או אף לכריתתו, אף על פי שברור שהעתקה זו עלולה לסכן את העץ או לפגוע בו משמעותית, כך שלעולם לא יחזור לצורתו המקורית ולנופו. אם ידוע על בקשה שהוגשה, כדאי לבקש מפקיד היערות הסברים למתן ההיתר, ובכך ליצור לחץ שכנגד. אם ידוע על עץ שעומדים לכרות, דרשו מהגוזם לראות את האישור. כריתת עץ ללא אישור הנה עברה פלילית!

לרשימת פקידי היערות השונים

למידע נוסף באתר משרד החקלאות לחץ כאן.



למי פונים במקרה של כריתת עצים שאינם מוגנים?


בדרך כלל, על מנת לכרות עץ שאינו מוגן, יש לקבל היתר כריתה מהרשות המקומית. לכל רשות יש כללים משלה לגבי כריתת עצים, המוסדרים פעמים רבות בחוק עזר עירוני. את חוקי העזר הרלבנטיים ניתן למצוא באתר משרד הפנים. מה לעשות אם אני מגלה שעומדים לכרות עץ בגינה או ברחוב? אם אתם חושדים שנתקלתם בעבודות כריתה לא חוקיות, פנו לעובדים הנמצאים בשטח ובקשו לראות את ההיתר שמאפשר להם לבצע את העבודות שהם עומדים לבצע. הם מחויבים להחזיק עליהם את ההיתר המתייחס לכל עץ אופן פרטני. על מנת לברר האם ניתנו היתרים לעבודות בשטח, פנו לפקידי היערות שברשימה. אם אכן מדובר בעבודות כריתה ללא היתר, יש לפנות למשטרה לאלתר על מנת למנוע את הכריתה וליחידת הפיקוח של קק"ל, אשר בסמכותה להעמיד לדין מי שביצע כריתה שלא כדין ועבר על החוק. פקחי יחידת הפיקוח אלה אמונים על אכיפת החוק בהקשר לכריתה, ואם החלו עבודות, הם יכולים להגיע לשטח, לעצור אותן, להחרים את ציוד הכריתה ולהגיש תלונה במשטרה נגד הכורתים היות שמדובר בעבירה פלילית. במידה ואפשר, חשוב לצלם ולתעד את העבודות בשעת אמת, לרבות מספר רכב, שמות וכו', ולאחר מכן למסור את הפרטים שיש בידיכם למשטרה או לפקחי קק"ל.

לרשימת פקחי יחידת האכיפה של קק"ל לחץ כאן.



האם מותר לי לכרות עץ בחצר שלי?


חד-משמעית לא! גם אם אתה הוא זה שנטע את העץ, וגם אם מדובר בבית פרטי - אסור על פי החוק לכרות עץ. קודם יש להשיג אישור מפקיד היערות של העיר או פקיד היערות האזורי מורשה מתן היתרים. חשוב לזכור כי ישנן רשויות מקומיות המחייבות קבלת היתר גם כאשר מדובר בעץ שאינו מוגן, ולכן כדאי לברר עם הרשות המקומית קודם. עבודות בנייה באתרים שצומחים בהם עצים כדאי לגלות ערנות באתרים, שבהם מתוכננים בנייה או פיתוח וצומחים בהם עצים. מומלץ לבדוק בעת הפרסום הראשוני אודות הבנייה, אם העצים סומנו בתוכניות ואם מתוכנן להשאירם. יש לבדוק אם קיים חשש להתקרבות לעצים קיימים במהלך העבודות, ואם הללו עלולים להיפגע. אם אכן מתגלה סכנה כזו, יש לפנות לפקיד היערות האזורי של הקק"ל או לפקידי היערות בשלוש הערים הגדולות, ולבדוק אם ניתן היתר העתקה או כריתה. אם לא ניתן ההיתר, אזי קל להגן על העץ ויש לדווח על החשש לפגיעה בו; אך במקרה שניתן היתר, ונראה שאין סיבה לפגוע בעץ, מומלץ לפנות לפקידי היערות האזוריים בקק"ל או לפקיד היערות הארצי במשרד החקלאות (ישראל גלון), ולערער על ההחלטה, באמצעות טופס מיוחד.



בהקשר זה חשוב לציין כי במאי 2009 נכנס לתוקף תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה הקובע בסעיף 83ג כי יש לסמן בתשריט של תכנית מפורטת, שניתן להוציא מכוחה היתר בניה, את כל העצים הבוגרים בתחומה. לא תאושר תכנית שבתחומה עצים בוגרים, אלא לאחר שמוסד התכנון בחן את הצורך בשמירה עליהם, ולאחר שהתייעץ עם פקיד היערות. על פי התיקון לחוק, "עץ בוגר" הוא עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות. במסגרת תיקון זה נדרש שר הפנים להתקין תקנות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים. בהתאם לכך, מוצע תיקון לתקנה 16 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970, לפיו לא ינתן היתר הכרוך בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים אלא לאחר קבלת רשיון לפי פקודת היערות. תיקון 89 לחוק התכנון והבניה, הפך למעשה את כל מיני העצים למוגנים ומחייבים אישור כריתה. היוצאים מן הכלל מחובה זו, הם העצים המאושרים לכריתה ע"י משרד החקלאות כגון: עצי מטע, מינים פולשניים וכדו' על פי רשימות שמפרסם משרד החקלאות מעת לעת.



מה לגבי פעולות אחרות, כגון העתקה או גיזום?


כל מעשה אחר הינו באחריות מחלקת שיפור פני עיר או גנים וגננות של הרשות המקומית. לצערנו, ישנם מקרים בהם גיזום כמוהו ככריתה משום שהוא אינו מאפשר לעץ להשתקם ופוגע בו בצורה בלתי הפיכה. כיום החוק אינו מאפשר מתן מענה לפעולות גבוליות, אולם במקרה בו נראה לכם כי נעשה נזק משמעותי לעץ, חשוב בכל זאת לדווח למחלקת גננות או מחלקת שיפור פני העיר ברשות המקומית או לפקח האזורי ביחידת הפיקוח של קק"ל. מי הגורם האחראי לטיפול וגיזום של עץ ברחוב/בשטח פרטי? כאשר מדובר בשטח ציבורי (רחוב, גינה וכו') האחריות על תחזוקת העץ מוטלת על הרשות המקומית. במידה ומדובר בעץ המצוי בשטח פרטי, האחריות לתחזוקת העץ ולטיפולו מוטלת על בעל הנכס, כאשר בחלק מהמקרים חוקי העזר העירוניים מסמיכים את הרשות המקומית אף לדרוש מבעל הנכס את הגיזום או טיפול נקודתי בעץ במידה והוא מהווה מטרד לאחרים.

המוקד הירוק של אדם טבע ודין - יש לכם כתובת! באם הינכם זקוקים לסיוע ולייעוץ בנושא ההגנה על העצים, אתם מוזמנים לפנות אל המוקד הירוק של אדם טבע ודין ואנו ננסה לסייע כמיטב יכולתנו. בפנייתכם נא ציינו את כל הפרטים הרלוונטיים, ובכלל זה האם מדובר בעץ מוגן, האם ניתנו היתרי כריתה והאם פניתם לרשויות בעניין ומה השיבו לכם. לטופס פנייה לחץ כאן.
http://www.adamteva.org.il

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב מאי 29, 2010 ב 9:52am

רשימת עצים מוגנים בישראל

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי פורים בעין הוד ב מאי 29, 2010 ב 9:54am

כריתת עצים – איך להילחם בתופעה?
כריתת עצים בלתי חוקית מהווה עבירה פלילית אשר העובר עליה דינו מאסר וקנס. לעתים מתבצעת פעילות פלילית שכזאת ממש לנגד עינינו וביכולתנו לפעול להפסקתה. אולם, במקרים רבים, למרות תחושת העוול הנגרם, האם ניתן להודיע בכלל למישהו על כריתת עצים ביער, בפארק הציבורי, על גדות הנחל, או בשדרות וחצרות הערים?
ולמי להודיע? ושמא מדובר בכלל במעשה חוקי?

במיוחד בשבילכם, יעקב גילת ריכז מספר הנחיות שיכולות לעזור:

בדיקה ראשונה: רישיון כריתת עצים
כריתת עצים המוגנים עפ"י החוק יכולה להתבצע באופן חוקי, אך ורק ברישיון מיוחד מטעם הגורם המוסמך. לכן ראשית יש לבדוק אם ברשות מבצעי הכריתה רישיון מיוחד לכך, אשר חייב לכלול: חותמת הגורם הממונה, תאריך בתוקף, מקום הכריתה, סיבת הכריתה, מין העץ, מועד ההובלה, שם הקבלן המבצע ומספר רכב תואם.
עפ"י פקודת היערות ותקנות היערות, קק"ל (מתוקף סמכותה כפקיד יערות) היא הגורם המוסמך למתן רישיונות לכריתת עצים מוגנים בכל הארץ למעט שלוש הערים הגדולות (ירושלים, ת"א וחיפה). בערים אלה אגפי שפ"ע (שיפור פני העיר) בעירייה מוסמכים להוציא רישיונות כריתת עצים בשדרות וחצרות הבתים בלבד, כלומר גם בערים הגדולות, באזורים שאינם שדרות, רחובות וחצרות בתים, למשל בפארקים ציבוריים, רק לקק"ל הסמכות להעניק רישיון.
המחוקק יצר כפילות כאשר קבע כי כריתת עץ מוגן המוגדר גם כערך טבע מוגן, תתאפשר בכל הארץ (למעט שלוש הערים הגדולות) אך ורק באישור שני הגופים הנ"ל, קק"ל ורשות הטבע והגנים.

בדיקה שנייה: סוג העץ
יש לבדוק את סוג העץ, האם שייך למיני העצים המוגנים או לעצים המוגדרים כערכי טבע מוגנים: עץ מוגן הוא עץ המופיע בצו היערות. ערך טבע מוגן הוא עץ המופיע בהכרזת ערכי טבע מוגנים. כאמור, רוב העצים המוגנים מוגדרים גם כערכי טבע מוגנים.

בדיקה שלישית: איפה בוצעה כריתת העצים
אסורה כריתה ופגיעה בעצים ללא רישיון, באופן גורף ללא חשיבות מין וסוג עץ, כאשר מדובר בשמורת טבע ושמורות יער מוכרזות, מתוקף פקודת היערות וחוק גנים לאומיים ושמורות טבע. כלומר, חל איסור מחמיר יותר אשר אינו תלוי בבדיקת סוג העץ, כאשר מדובר באזורים המוכרזים כשמורות טבע ויער.
חשוב לדעת איפה מתבצעת פעילות כריתת העצים גם למען נדע למי לפנות. יחידת הפיקוח של קק"ל היא הכתובת במקרים של פגיעה בעצים מוגנים, בכל חלקי הארץ.
תמיד ניתן לפנות גם למשטרה שכן מדובר לכאורה בפעילות פלילית. כאשר העץ נמצא בשטחים עירוניים ניתן לפנות גם למחלקות שפ"ע ולמוקד העירוני.

בשטחים פתוחים כדאי לפנות ליחידת הפיקוח של קק"ל, ולפקחי רשות שמורות הטבע והגנים, ובנוסף ניתן לפנות גם ליחידת הפיקוח של קק"ל אם מדובר בעץ מוגן. בשמורות היער יש לפנות ליחידת הפיקוח של קק"ל, ואפשר לפנות גם לפקחי רשות שמורות הטבע והגנים אם מדובר בערך טבע מוגן. אפשר ואף רצוי לפנות למספר גורמי אכיפה במקביל, זה רק יגדיל את הסיכוי שהתלונה תטופל כראוי. לדוגמא, אם פניתם לעירייה, סביר להניח כי פקחי העירייה יסתפקו בהגשת דו"ח בלבד (על פגיעה בעץ לפי חוקי העזר העירוניים). אולם, ניתן להתלונן גם אצל גורמי אכיפה נוספים, וכאמור לקק"ל ולרשות הטבע והגנים יש עו"ד המוסמכים להגיש כתבי אישום ולשמש כתובעים מטעם המדינה.

הגשת התלונה
כאמור, ניתן להגיש תלונה למספר גורמי אכיפה כנגד הכורת או המשחית עץ בניגוד לחוק. כדאי לרשום את פרטי האירוע, כולל פרטים מזהים של מבצע העבירה וסוג העצים שנפגעו, לשם המשך טיפול יעיל בעת מילוי התלונה אצל גורם האכיפה המוסמך.

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב מאי 29, 2010 ב 10:00am

גם לרשויות אסור לכרות עצים מוגנים
שר החקלאות שלום שמחון לראשי ערים ורשויות מקומיות: אסור לכרות עצים מוגנים ואסור לגזום באופן הרסני

שר החקלאות, שלום שמחון, המופקד על פקודת היערות, פנה במכתב לכל ראשי הערים והרשויות, המבהיר כי אין לכרות עצים מוגנים, או לגזמם באופן הרסני, ללא קבלת רישיון לכך מפקיד יערות מוסמך.

היד הקלה על המסור

פניית שמחון נעשתה בשל תופעת "היד הקלה על המסור" ובעקבות הישנות מקרים של פגיעה באילנות מוגנים בתחומי שיפוט של רשויות מקומיות. שמחון אמר כי עצים הגדלים בתחומי ערים הם מרכיב חשוב באיכות החיים של התושבים ובאיכות הסביבה. "האילנות הם של כלל התושבים ויש לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע לעקירתם, העתקתם, או גיזומם באופן הרסני, הפוגע בנוף העץ. לא יתכן שעקירות וגיזום יבוצעו "ביד קלה על המסור", וללא התייחסות לנזקים הסביבתיים".

הגדרה מדויקת לכריתת עץ

על פי פקודת היערות כריתת אילן מוגן מחייבת הוצאת רישיון כריתה.

הגדרת כריתה כפי שנוסחה לאחרונה קובעת כי עקירה היא כל אחד מן הדברים הבאים :

א. עקירת האילן משורשו.

ב. גרימה למוות של האילן בריסוס, הרעלה, חיגור (קילוף הקליפה), שריפה, או בחיתוך שורשיו או בכל דרך אחרת.

ג. חיתוך של הגזע המרכזי, או חיתוך כל הבדים הראשיים, לרבות חליפים, היוצאים מן הגזע המרכזי - באופן הפוגע ו/או מסיר את נופו של האילן.

יוצאים מכלל זה הם עצי מטע חקלאיים. כמו כן, יוצאים מכלל זה עצי שדרה רחבי עלים בישובים עירוניים, שניתן לחתוך ענפיהם החל מההסתעפות השנייה של הבדים, והדבר ייחשב כגיזום שאין להעמיד לדין בגינו.

האילנות המוגנים

רשימת האילנות המוגנים כוללת 68 עצים. הבולטים בהם- זית, חרוב, אורן, אלון, אלה, תמר, פיקוס, אקליפטוס, צפצפה, ברוש, שקד, קזוארינה ודולב. פקיד היערות במשרד החקלאות, ד"ר ניר עצמון, ציין כי לאחרונה פועל המשרד מול בתי המשפט להחמרת הקנסות המוטלים בגין עקירת עצים. עד היום עמדו הקנסות על 1000 ₪ בממוצע. הקנסות מוטלים על אנשים פרטיים אך במשרד רואים בחומרה יתרה את העובדה כי גם רשויות מקומיות חוטאות בעקירה ללא רישיון. המשרד פועל לתיקון החקיקה ולהחמרת הענישה.

• ▶ הגב

• ‹ Previous
• 1
• 2
• 3
• 4
• 5
• 6
• הבא >
• דף