פועה לסרי נערה מעין הוד

"למחנכת אסתר (שם בדוי)
החלטתי לעזוב את בית הספר
כשאני כותבת לך את המכתב הזה אסתר אני מודעת לכך שזה דבר יוצא דופן
אני יודעת שילדים בגילי לא אמורים להעסיק את עצמם במחשבות האם טוב להם או רע להם בבית הספר.
אני יודעת שילדים בגילי לא אמורים סתם ככה לעזוב את בית ספר ובלי לדעת מתי ולאן הם ילכו.
אני יודעת שילדים בגילי אמורים להשלים עם המציאות הקשה שלהם כי ככה כולם עושים
אבל אני לא ילדה רגילה ואני לא רוצה לסבול יותר בבית הספר הזה.
וכמו הסרט ההוא , "הנחשול" שהראת לנו בכיתה שאומר שצריך לעמוד על שלך
ולא לעשות משהו רק בגלל שכולם עושים אותו.
אז הנה אני עומדת על שלי ואני כותבת לך מכתב עם כל הקושי שבדבר כי אני באמת מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות.
אני לא כותבת לך את המכתב הזה כדאי להאשים אותך או לבקר אותך
ואני באמת חושבת שאת מחנכת טובה .
אני כותבת לך מכתב זה בשביל שתוכלי לראות את נקודת מבטי
נקודת מבט של ילדה בת 13 וחצי שאולי קצת שונה מכולם.
אני אספר לך קצת למה החלטתי לעזוב את בית הספר אבל לפני זה אני אספר למה בכלל רציתי לעבור לבית הספר-
הרצון שלי ללמוד בבית ספר רגיל נבע משתי סיבות:
1. הסיבה הלימודית
2. הסיבה החברתית
הסיבה הלימודית: נהוג לומר שילדים יכולים ללמוד משהו רק בבית ספר
לא שבאמת האמנתי שלא למדתי כלום כל חיי אבל המחשבה שללמוד כל יום 6 7 שעות ביום סקרנה אותי ועניינה אותי מאוד
תתפלאי הייתי צמאה לידע
מבחינה זאת התאכזבתי מאוד
לא רק שאני מרגישה שלא למדתי הרבה בבית ספר גם התחלתי לשנוא ללמוד
אני חושבת שהסיבה לכך קשורה במורים ובתלמידים ששניהם לא מאוד רוצים להיות בכיתה.
היה לי עצוב לראות איך הילדים איבדו את הסקרנות שלהם
איך הם מפריעים בשיעורים איך המורים צועקים עליהם
היה לי עצוב לראות איך ילדים מתחילים לתעב מקצוע אחר מקצוע רק בגלל שהכריחו אותם ללמוד אותו
היה לי עצוב ששיעורים שלמים עברו רק בניסיון לעשות שקט בכיתה
והכי היה לי עצוב לראות שהילדים כל כך סובלים שיעור אחר שיעור
אז מבחינת הלימודים לא למדתי הרבה בבית ספר וזה שיש לי ציונים טובים זה כי רמת הלימוד מאוד נמוכה והייתי יכולה ללמוד הרבה יותר בהרבה פחות זמן
הסיבה החברתית: 30 ילדים בכיתה! 250 בשכבה! המון ילדים המון חברים איזה כיף
אבל גם פה אפשר לומר שהתאכזבתי זה לא שאין לי חברות יש לי וגם עצוב לי לעזוב אותן
אבל כולם רק רוצים להיות מקובלים בבית ספר ובשביל זה הם יעשו דברים שיפגעו בעצמם ובילדים אחרים
התפלאתי במיוחד כמה ילדים בגילי יכולים להיות רעים ורעים באמת אסתר לא סתם
איך אין להם כבוד ולא אכפת להם לפגוע
איך הם מוכנים לשקר כל הזמן
נדהמתי בפעם הראשונה שחברה ביקשה ממני להעתיק שיעורי בית אבל מהר מאוד הבנתי שזה דבר רגיל לגמרי נדהמתי לראות חברות שלי כותבות שליפים לפני כל מבחן
ומשקרות בשצף קצף בקשר לעשיית או אי עשיית שיעורי בית
נדהמתי אבל גיליתי שזה נורמלי
שזה בסדר
שזה בית ספר

לסיכום למדתי מבית ספר:
שללמוד זה חרא
שמורים הם אויבים
שכמה מספרים קטנים שכתובים לי בתעודה אומרים כמה אני חכמה
שהדבר הכי חשוב בעולם הוא כמה אני מקובלת
ושהדעה שלי שווה בערך כמו מסטיק שלעסו אותו יותר מדי

ולסיכום אמיתי למדתי מבית ספר שזה שונה מאוד ממה שחשבתי
ושזה פשוט לא המקום בשבילי (אולי גם לא בשביל אף ילד אבל להם אין אומץ לקום ולהגיד את זה)
אז לאחר מחצית שלמה בבית ספר רגיל ועם תעודה טובה מאוד
אני יוצאת לחופשי ועוזבת
אני מקווה שעזיבתי תתקבל בברכה או לפחות בלי הרבה כעס
ואני מקווה שתצליחי להבין אותי
בתודה על הכל
פועה לסרי"