שלום חברים,
עוד לא עברו שבועיים מאז האסיפה,
היה קרישצ'נדו חזק, לרשימה נוספה,
כמות של משפחות'
בתקווה שהן טובות,
שיוסיפו לנו ערך מוסף
זה הצורך הנכסף.
אבל כפי שאתם יודעים, בכפר כמו שלנו חייבת להיות יצירה,
פעילות של משהו אפילו שתהיה קצרה
משהו שיניע את הגלגלים,
אחרת מה השוני ביננו לבין האחרים?
אימצנו לנו ועד, כבר לפני שנים,
גוף קטן אך נבחר, שיביא לנו נושאים,
עליהם נוכל לעמול, ניצור מיני משברים,
נחמם האוירה, נוציא הטוב שבנו
נראה לכולם כי מי אם לא אנו,
האנרגיה תקפץ,
נזרוק ונקבל החלטות מבלי למצמץ,
יהיו ליחשושים וציחקוקים, נזיפות וצעקות,
טיבול של קצת אגו עם החושים, סלט ירקות,
בסופו של ערב, עם חיוכים, כוס בירה וקצת תובנות,
את שלנו עשינו, אפשר להמשיך לבנות,
אז אסיפה שכזאת הועד לנו הביא,
איך היא תיגמר? אף אחד לא נביא,
אני כותב קצת רשמים
שנוכל אח"כ לבחון, במשך השנים
וההיסטוריה לנו תראה
אם צדיקים גמורים אנחנו או אם עדר כבשים ללא רועה.
אז כך זה התחיל, קבענו יושב ראש.
והתחלנו לחרוש.
לרגע קט היה שקט מעצבן,
מאד חשוב איך היו"ר מהנהן,
איך הוא מתחיל, לאן הוא פונה,
זה הרגע של השקט שלפני..
זה התחיל עם התקציב, לא משהו מיוחד,
הרגשנו ביחד, הכפר מאוחד,
אנחנו עשירים וזה לא מהפכני מדי לכפר שלנו.
תעבור יו"ר לנושאים הבאים בשבילהם הגענו,
הגיע נושא ערעור השלושה במכרז,
היה שקט, כולנו רצינו להבין את המצב,
איך רצוי להתנהג מול המינהל,
ששבר את הכללים וחבל,
בדיווח נאמר שבעבר ובעברי העבר, היו ועדים,
שלא הבינו ת'ענינים,
לא התחברו נכון,
למכרז האחרון.
היה גם עו"ד, ריטיינר,
מישהו שמבין, דוקא בסדר,
אה.. לא נתן עצה זהב, כנראה שאת המטריה לא אהב,
התוצאה לא מעודדת כלל,
אנו עם המכנסים למטה ועד בכלל,
עוד ליחששו לנו בעדינות וקצת בפחד,
שהכפר יתפרק, לא תהיה לנו נחת,
הכפר כבר לא יהיה ביחד!
וכדאי להתחיל לפנתז,
שהנה אכלנו עוד "עז"
ועוד שלושה יקירים שאמרנו להם "לא",
שמו עלינו קצוץ והם נשארים פה.
במייל הקודם כבר דיברתי על פחד ואיך הוא נוצר,
התוצאה כמובן באיכות המוצר.
אנחנו חיבים עדיין להגיע לקרישצ'נדו עם איזה שהוא איום,
אחרת כל האסיפה, אין לה זכות קיום.
אז, בהפתעה גמורה, הכניסו את תופעת השרץ,
איזה יושב ראש נפלא, איזו דרך ארץ,
אמנם משהו טמא אתם יודעים,
אבל זה טריגר לחברים,
זה מעלה ת'אדרנלין,
אפשר על מילה כזאת לפתח, ליצור ולהתפתח,
הרי אנחנו שונים לא לחינם ניקראים אומנים,
זה מקום לאקשן אפשר להרים את הקול,
ציחצוחי חרבות, מדברים בסגנון זול,
ובסוף מאבדים את הכל,
אבל המסר עבר כדרכו
ומריאן על חמתו ועל אפו,
יצטרך להתאמץ שבעתיים,
בין קריאות הביניים
להביא הוכחות כאן ועכשיו,
שלא שלח איום שנכתב במכתב,
אחרת אדון יקר ערך,
גם אם תכרע לנו ברך,
לאנשי הכפר לא תתחבר ובמקומך נכניס אחר.
היו בעד והיו נגד, היו כל מיני אנשים,
והמים גועשים,
שם עבדו הריגושים,
היינו ככרישים.
רצה הגורל וכך היה,
יש מהפכה!
השרץ התקבל ועליו הברכה.
(דרך אגב מריאן, אני כותב בסוגריים, כדי שהכפר לא ישמע, לא יפקח עין, במכתב התודה שלך לכפר לא הכנסת את שמי, אולי זה טוב כי עכשיו לא יודעים אם הצבעתי בשבילך אבל מצד שני אם אתה לא יודע שהצבעתי בשבילך וכן הצבעתי, אבל הם לא יודעים כי זה בסוגריים, אז איך תדע להחזיר לי,.. לא.. סתם...רק אם אצטרך? חבל, בניתי עליך)
אז בקשר לשלושה, ההם שקיבלנו,
בגלל הפחדים לשורותינו הכנסנו,
למעשה הם אותם שרצים וחבל שאתם מטיפים,
מריאן והם על אותו תקן,
רק שלו יש מגרש עוד מקדם,
אבל בקשר לפירוק הכפר, הם באותה סירה,
לא נורא, זה עבר, זו רק סטירה,
בקשה אליכם, אל תכניסו פחדים,
אנו יוצאים מבולבלים.
עכשיו, אחרי שהכשרנו את השרצים,
אנו יוצאים מחוזקים,
כי למקום הזה שוב לא נחזור, אתם יודעים...
יוסי וסמדי עלו לפני מריאן לדיון
אך למזלי אני עושה את המיון
וענין השרץ עמד לי בפרץ
אז עכשיו בא לי על מפריס פרסה,
בתקווה שלא יהיה הענין למעמסה, זה פשוט קשור לסוסה.
זה נראה כענין שולי אבל לרע המזל,
קריאת פתע קטנה כמו "זה לא אישי אבל"...
פתחה פתח לצבירת הרגשות,לבנית כאוס גדול,
לעשות צ'ולנט כזה שמכניסים בו הכל.
סמדי הייתה אמיתית, תמימה ויקרה,
הסתכלתי עליה, די מגרה,
אני נכנס לאסוציאציות, לבין המחשבות,
על כל הבחורות שככה נראות ,
מה קורה כשהן מתפשטות?
האם הכל חזק ויציב? האם מחזיק עם השנים?
או אולי נופל או זז לצדדים?
אף פעם לא יודעים מה שנמצא בפנים.
סמדי הבהרתי, זה לא אישי,
זה שיך לראות הלקויה שלי,
גם אם נסתכל על הבנים,
קשה לדעת מה מצוי בפנים.
אנחנו גם יודעים שבסופו של דבר על כל גרציה
עובדת הגרויטציה.
בכל אופן, אני לא מוותר
ובאסיפה הבאה נדבר,
מה עם השטח? האם נגיע להסדר?
ואני, בזמן הדיבור, בעיני אחדור,
אנסה בדמיון לפתוח כפתור,
את הבתוכו אחקור ואגיע למקור.
תובנה: סמדי ויוסי יקרים, עם קצת הגיון ומחשבה תחילה,
פשוט תנקו מהשטח את האורווה,
גם את שאר הג'נק, עשו זאת במהרה
ותצאו בהצהרה
שהשטח נוקה!
וכך לא יהיה לאף אחד פיתחון כדי להעיר לך שוב,
ש"זה לא אישי, אבל חשוב".
תובנת נגד: אם סמדי ויוסי ינקו את האורווה, אז שוב נהיה בשיגרה
לא יהיה על מה לדבר ועל מיני משבר חדש נצטרך להתגבר.
חגי וביאטריס זה די פרווה,
דיברו עליהם אבל זה לא עשה לי את זה,
לא הרגשתי כעסים או רצון לצרוח,
זה היה בין נעים לבין רצון לשכוח.
העיקר שהתקבלתם ונשיקות לכל פיזרתם.
הייתה עוד פשלה גדולה בהצבעה על דורון,
זאת אשתו של שפיק האדון,
שום דבר מיוחד, 100% קולות של בעד,
מה אנחנו לא נגד? אפילו לא אחד?
נראה כי הועד ישן,
קחו לתשומת ליבכם, צריך אקשן!
למשפחת שפיק, הורים וחתנים, עם כל הכאב,
ברכות מכל הלב.
הי, כמעט שכחתי, בית הכנסת החילוני,
זה נושא מענין, נושא אלוהי,
אני מוכרח לציין שהדי ונעה הפתיעו,
לא בקשה לדיון עניני, אלא מאחורה לנו הביאו,
לא מתאים לאנשי דת יקרים,
אמנם ברור שבתמימות הביאו, באלוהים,
להביא עובדה מוגמרת ושאנחנו נסכים?
זה היה מפתיע , היה קשה לבלוע, קשה לעקל,
זה כאילו הכניסו לנו שם מקל.
בית התרבות היה כסערה, זה היה מקומם,
יקיר בהתרגשות התרומם
וזעק לקהל שחיכה לרגע
לעשות עליהום על זה הפגע,
זעקות של בילבול, חילול וקילקול
לא ניתן לזה התעלול,
ואמנם השניים ראו,
ובהם חזרו
מלהעלות להצבעה,
יכינו יותר טוב לפעם הבאה.
אפשר ואולי רצוי לבנות בית תפילה שישמש את כולם,
משהו עגול, יופי של אולם,
מקום רוחני שיתן מענה אקספרס, לכל אלו שירצו להתחבר ליוניברס,
כמו שאמר גילי, הביא רעיון,
לבנות מבנה כמו ב"נוה שלום",
שם יש מבנה עגול, שמשמש את כל הדתות למדיטציה ותפילות,
יהיה אפשרי
להיות רוחני
נוכל לתת שימוש לכל הקהילות.
תהיה אנרגיה אדירה
אני רואה את הזירה
האנשים מתפללים
ומעבר לעננים
השמים נפתחים
כולם באים בהמונים
יצוא חדש לעין הוד
כל הכבוד.
טוב ברצינות חברים,
תכינו קודם את המסמכים
ואח"כ נדון ונראה
אם רצוי להכניס לכפר את "בית הרועה"
אני חייב להוסיף כמה מילים יפות על חברים:
נפלא היה לראות את שאלתיאל ואורה מדברים,
אנשים כאלה טובים,
איך שהצליחו לשמר את התמימות דרך כל השנים,
איך אתם יודעים לתת,
חיבים לציין זאת כעט,
אורה, כמעט ראו לך את הנשמה, נפלא,
אתם מביאים כבוד רב לכפר, הייתם לראש פינה,
קליר, באסרטיביות המאפינת אותה,
קמה והשפיעה ובסיום כמעט ושברה
את השולחן במכת המיקרופון.
נפלא קליר, נשים כמוך נותנות את הטון.
זיוה, הבאת לנו את החמלה, נפלא לשמוע בעת כזאת,
בכלל, אני מציע לכולנו למלא עצמנו בהרבה חמלות,
אפילו להכניס קצת לכיסים,
זאת נתינה, עושה ניסים,
מחבר ת'אנשים,
קצת תשומת לב שמעבירה כעס ושפיטה מאחרים.
יופי זיוה, הבאת אותנו למקום נעים,
אנרגיה נפלאה, המון חיבוקים.
גיורא, שיודע תמיד לדבר ולהטיף,
הפעם הביא עמו פחדים, רצה אותנו להטריף,
אבל, כדרכו את הרב הוא שכנע,
הכפר נשאר שלם, אבל הזדעזע,
המח השמאלי, מלא בהגיון,
חוקים ומגבלות וגם הפלאפון,
אך אם למח הימני מדי פעם תקפוץ ותציץ,
יש שם דמיון וצפיה ממרום, אוצר בלום, אני ממליץ,
גלי, שיודע תמיד מתי לאסיפה להגיע,
להכניס כמה מילים ולהשפיע,
שקט, צנוע ועניו, אף פעם לא שש אלי קרב,
אך לקולו יש ערך רב.
גל, שמתחבר לי עם שמשון בין הכתלים,
לא סובל ההבלים,
קצת צועק, זה כנראה בדם,
אבל הוא רוצה הרי להציל את העם,
יש לי הרגשה שאם יצעק עוד קצת יותר,
יווצרו סדקים, עצור שניה, חבר,
גם במילים שקטות ומרגיעות,
אתה יכל לשכנע, בלי שיזוזו הקירות
וכך עשית, זה עזר, כל הכבוד,
תחשוב לרגע שאם אמת הסיפים תיפול,
הם יכולים לקבור אותך איתנו, הלכה האסיפה וזה הכל,
ריצ'י, בעצמה ובכבודה,
לא קיבלה את העובדה
שישנה כבר ועדה
מה הם עושים?
מביאים ת'כעסים?
עומדת על שלה, הייתה בשוק
איך יקום בית כנסת ולא לפי החוק,
בושה וחרפה,
חזקי ואמצי בחורה יפה
טלי גיל שדברה בשם האמת והעובדות ושלומי ששמר על ד' אמותיה
אנאליה שמתחילה בשאלה אבל יודעת תשובותיה
סו שמגינה על בוב שעשה כה רבות למען הכפר הנדון
ובוב שעדיין מגן על עצמו כאילו הוא הנידון
מיכלה שיש לה... טוב, אין ספק שיש לה את זה,
וזה כולל גם ראש נפלא, אני ממש לא חושב ניבזה,
היו שם גם אלי בתיה ורוני בן צבי וזאב,
יצורים מוזרים, אף אחד לא מאכזב,
תמיד אהבנו שיגיעו לאספות,
היה ענין, תחכומים ושאגות,
רעיונות וקומבינציות,
דעות שונות, אסוציאציות,
הנה הם הגיעו ואתם עוד רבים, היה ענין והיו מאווים,
ולכם הועד, מילה אחת של ערך,
אתם טווים הדרך,
הביאו לנו עוד מיני משברים,
על זה אנו חיים.
טוב, יותר מדי כתבתי, האמת שאני מחזיק משני קצוות החבל,
האם זה הענין? או לחזור לזבל...
שופן
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב Ein Hod עין הוד!
Join Ein Hod עין הוד