עוד רגע אני אהיה בן 65.

עוד רגע אני אהיה בן 65.

זה כבר ישיש 'פורטה'. אני כבר מתכונן לקראת הטסט לקבל רשיון על הליכון, מודד טיטולים XL של "דולצ'ה וגמבא" וקטטר של "ארמאני", מברר בחברא-קדישא אפשרות של חלקת קבר-לי ו....לעצמי. מזמין מקום בבית-ישישים שיש בו מכון-כח שנקרא "גריאטריה-לייט". רוכש פנקס של כרטיסי-נסיעה באוטובוסים בהנחה של 16%!! בתור "אזרח ותיק", מרענן את כנפי-הצנחן ואותות המלחמות (ששת הימים, מלחמת ההתשה, יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה), מגהץ וממרק את הדרגה המורכבת משלושה פסי הסמָל וה'פלאפל' שהופכת אותי לסמל-ראשון במיל.
וכל המערכת הזאת מתחברת יפה לחולצה בצבע בג' שנועדה לעמידת דום מתוחה בעת צפירת הזכרון, או אזעקת אמת במקרה של אזעקת-אמת.
מזמין ומעצב מראש מצבה בצורת מצלמת-קולנוע משייש איטלקי (600 קילו), אשר עומדת על תלת-רגל. כל רגל עשוייה מקנה של מיקלע כבד לסמל את הקרבות על השגת פרסי "אופיר"... ומתחת לכל זה חקוקה בזהב הכתובת: "פה נקבר האיש והשמועה. מאבות החשיפה העברית. מי שהוביל את טורי הרכילות בגוש-דן של ארץ השטות. מי שנראה שכל מסיבה, פתיחה, השקה, בכורה ונעילה של מה שתחבר למסיבת הסיום של ישראל שעליה אמר:

"אם תרצו אין זו מדינה"... תהיה נפשו צרורה בצרור השולי, הארעי והסתמי"

לא שוכח לשלוח מייל דחוף למנהל סינימטק תל-אביב ש:
"במקרה ואמות כמקובל, אנא שנה את שם המקום והרחבה ל-"אסינימטק"

להתראות. אסי דיין.