נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח נחמ נחמן מאומן

בשנת 1922, הסתגר אברך צעיר, חסיד ברסלב, בשם ישראל אודיסר, בבית הכנסת הצמוד לקבר רבי מאיר בעל הנס במשך ששה ימים, כעונש עצמי על שלא עמד לבו בפיתוי, והוא הפר את
הוראות הצום ב-י"ז בתמוז. הוא עינה את גופו, לא אכל ולא ישן. דחף לא ברור
גרם לחסיד להיכנס לחדרו, ולנסות למצוא נחמה באחד מספריו - ליקוטי הלכות' של
רבי נחמן מברסלב. בין הדפים הוא גילה נייר מצהיב, מכתב אישי מרבו, רבי
נחמן מברסלב, שנפטר 112 שנה קודם.
מרוב שמחה החל אודיסר לפזז ולרקוד לבדו, וכך עשה כל אותו הלילה.

לא הייתה זאת הפעם הראשונה שחייו של החסיד הצעיר השתנו בגלל מקריות הקשורה לספרים. ישראל אודיסר נולד בטבריה, בן למשפחת חסידי קרלין. שנים רבות חיפש גאולה לנפשו
הסוערת בקרבת הטבע והבריאה, אך לשווא. יום אחד הובילה יד המקרה את אודיסר
למצוא ספר זרוק ליד פח האשפה. היה זה ספר קודש ללא הכריכה, וללא עמוד השער.
אודיסר לא ידע מי הוא מחבר הספר, אלא רק את שמו 'השתפכות הנפש'. "כשמו כן
הוא. תמיד הייתי קורא בספרים, אך כשמצאתי את הספר הזה חשבתי אולי זימן לי
ה' יתברך עלים אלו שיהיה רפואה לנפשי."

"געוואלד!" קרא יום אחד חברו לחדר של ישראל, כשראה אותו מעיין בספר, "הרי זה הספר של ברסלב!" חסידות ברסלב נחשבה באותם ימים לחסידות תמהונית, בגלל מנהג חסידיה
להתבודד. החבר חטף מידי ישראל את הספר בכוח, אך רק עורר בכך את סקרנותו.
אודיסר ביקש למצוא מישהו שיכניס אותו בסוד חסידות ברסלב, והגורל הפגיש אותו
עם רבי ישראל הלפרין שבא לטבריה להקל את כאבי מחלתו. "סיפרתי לו את כל
העניינים וכיצד מצאתי את הספר 'השתפכות הנפש' וביקשתי מאת ה' יתברך איש
שיקרבני לחסידות ברסלב... כששמע את הדברים נתרגש עוד יותר. סיפרתי לו את
נגע נפשי והוא האזין. אחר כך התחיל הוא לדבר והרגשתי מן הדיבורים שדיבר,
ארוכה כזאת והתחדשות כזאת ורפואה כזאת, שמיום שנולדתי לא הרגשתי כאלה."

ישראל שמר את סוד הפתקה עשרות שנים. רק כשמלאו לו 80 שנה, כעבור כמעט 60 שנה, הוא החליט לספר על הפתק ברבים, מחשש שלא נותר לו זמן רב. "המעשה היה בשנת תרפ"ב,"
מספר בעל הנס רבי ישראל דוב אודיסקר, "וששים שנה היה לגמרי בסוד, רק הילדים
שלי ספרתי להם העניין. וגם כן היו אחדים יחידי סגולה שהיו צדיקים קדושים
וחברים שלי."