מרסל ינקו בדרך הלב

מרסל ינקו בדרך הלב

חודש מאי שנת 1953 ליל ירח מלא  שנתו של מרסל ינקו נודדת מעיניו, מרסל קם  נכנס למטבח מוזג לעצמו כוס חלב יושב ליד שולחן  לוגם מהחלב

בשעה החמישית על כיסא במטבח ליד שולחן  נופלת עליו תרדמה

בשנתו שוקע ינקו לתוך חלום המוביל אותו לדרך חדשה

לבוש  גלימה קדושה יורד אליהו במרכבת אש על רכס הכרמל, מתוך המרכבה יורדות שתים עשרה נערות דרווישיות יפות מראה יוצאות במחול סופי, מקיפות עצמן בסחרור מעגלי  בשבילי דרך רוחנית אל דרך הלב

ג'לאל א-דין רומי יושב על סלע אפור תחת עץ אלון וכותב שיר אהבה

לרגע אחד, והעולם כולו
מתלקח כלהבה. אתה חוזר,
וכל האש הזאת חומקת בחזרה אל הנר
המאיר את חזי

ינקו מתעורר פותח את הרדיו קריין קורא שיר של ג'לאל א-דין רומי

חבית של אין עתיד

יש לנו חבית גדולה של יין

אך אין כוסות
זה בסדר מבחינתנו

כל בוקר אנו לוגמים

ובערב אנו שוב לוגמים
הם אומרים שאין לנו שום עתיד
הם צודקים
וזה בסדר מבחינתנו

ינקו מתלבש יוצא בראש משלחת איתור שטחים לפארקים ביערות הכרמל, באל בוסתאן פוגש ינקו את אבו חילמי מחמולת אבו אלהיג'א רכוב על חמור לבן, אבו חילמי יורד מחמורו מזמין את ינקו אל ביתו החדש

סביב פינג'אן על מחצלות קש יושבים, מחליפים ברכות ומשפטי נימוס מקובלים,  אבו חילמי מוריד מפתח ברונזה עתיק מצוארו ומוסר לינקו

לוגמים קפה, מעשנים נרגילה ואז לוחש אבו חילמי לינקו את סוד דרך הלב ומברך אותו לקראת מסעו החדש

ינקו קם מודה בנימוס ויוצא לדרך בשביל עיזים מאל בוסטאן במורדות התלולים של הרי הכרמל

השחף סיגל מובילה להקה של שלוש מאות מתנדבות הישועה ממבצר אופימיה הקדושה בעתלית להנחות את ינקו בדרכו החדשה

עורבים ועורבנים יורדים מצמרות העצים מרכינים ראש, מפנים מקומם ללהקת הישועה

סיגל מובילה, חגה במחול סביב הכניסה לכפר ושלוש מאות שחפים חגים סביב במעגלים מעגלים

השחפים חשים ברטט גופם את פעימות הלב הבוקעות מתוך עמקי האדמה

ינקו מוריד את מקלו מרים ראשו ומכריז כאן ביתי אל מול מבצר

ברכי נפשי את יהוה יהווה אלוהי גדלת מאד הוד והדר לבשת ספר תהילים פרק קד פסוק א

לכן יקרא המקום עין הוד