מההההה?

מהההה?

זה התחיל לפני חודשיים בערך, וזה התחיל בשני משפטים שחזרו על עצמם בזמן ששוחחתי בסלולארי עם כל מי שטילפן... המשפט הראשון היה צירוף של נימוס
ומשאלה בצורת המילה:
"סליחה?" שנאמרה בטון של "סליחה, תוכל לחזור על מה שאמרת?"
ואחרי כמה 'סליחות' כאלה, הגיע המשפט השני שבו טענתי, כמי שמתמצא
בעולם הסלולארי (עד הרגע מי שאומר לי 'תשלח לי אס.אם.אס, נשמע לי כאילו
איזה ניאו-נאצי מבקש תגבורת של אס.אס ):
"הרמקול המחורבן שלי קולט אותך קטוע"

ואחרי ה'סליחה?' החמישית עברתי להסבר פונטי כאילו אבשלום קור כלבים מולי:
"אני שומע רק את העיצורים שלך"
ועוד הוספתי שאלה בהומור שהצחיק רק אותי:
"לך תדע? אולי השד העדתי השאיר אותך עם ריש גרונית וחית ערבית בלבד??"
ואז הצד השני סימן לי קריאה שאחריה נשארנו אני והסלולארי מקשיבים לשקט שסבב אותי, התנחל באוזני וכבש ב-'דום שמיעה' את הסביבה והותיר אותי בודד
מול שתיקה שרק מחשבתי נשמעה לי כאומרת:
"... הנה, אתה סוף סוף מככב בסרט אילם... להיכן נעלמו הגניחות האסטמטיות של עצירת האוטובוסים? למה אני
רק קורא כתוביות ב-"נשות הטייסים"? מה הרווק אומר למספר 16? למה היא מבקשת
"נשיקה!" בשפת פניה ולא בשפתיה?... למה הטלביזיה משדרת מולי גבר קטן ומזוקן
שאומר בכתוביות שאיראן תשלח אתנו לים? ...כנראה שהוא מתכוון
ליהודים,הומואים ו... ח ר ש י ם.."

נזעקתי אל אמי שבשנה האחרונה היתה לחדר-המיון של חיי. הודעתי לה שאני מתחרש ושאני שומע ברדיו רק את דויד ד'אור ושלא מטלפנים אלי יותר ויחד עם השיניים
התותבות, כאבי התופת שמקרינים איזה שיתוק מחוט השידרה אל רגלי ואני מתמיד
ליפול תחתי, משקפי הקריאה שאני מחפש שעות רק בכדי לגלות אותן על ראשי...
בקיצור אמרתי לה שאני חתיכת פאזל שבקרוב יצטרכו להרכיב אותי בבוקר, להלביש
אותי ולשלוח אותי לאיזה היכל-תרבות כדי לקבל פרס על 'מפעל חיים' בשפת
האילמים...

למחרת הגעתי עם אמי לקליניקה לבדיקת שמיעה היכן ששמו לי אוזניות והשמיעו לי קולות בתדירויות שרק כלבי צייד מסוגלים לשמוע, אבל אני לחצתי על הכפתור
שטוען כי אני שומע היטב: נפילת נוצות, משק כנפי עטלפים, בליעת מים של דגים,
סיבוב החמניות מול השמש... ואת דברי הסיכום של האחות:
"השמיעה שלך גבולית, אבל עדיין לא צריך מכשיר"

חייכתי ובהקלה אמרתי לאמי שלא צריכים לבזבז כ-אלפיים שקל ב'אופטיקנה' ויצאנו משם כשאני מקשיב ברטט לאייל גולן ששר מאיזו מכונית... ורק ידה של אמי משכה אותי
חזרה למדרכה, כי "סליחה" אבל את המכונית המסתערת עלי לא שמעתי וצעקתי,
כרגיל, את התלונה:
"גולן היה צריך להרגיע את הגיטארה באס אז הייתי שומע את המנוע שלך!!!"
...
למחרת, אצל הפסיכיאטר ציטטתי את דנג'רפילד שאמר לו:
"כולם שונאים אותי"... הפסיכיאר צחק ואמר "איזה טענה מגוחכת עוד לא פגשת כולם"

אסי דיין