אלצהימר נעורים

המדע קובע כי החל מגיל 60, מתים בכל יום, 400.000 נוירונים.

זה לא הרבה כי מוחנו מכיל כ-17 מליארד!!... אבל אצלי, המח החליט ברוב קולות של האונה השמאלית שהצליחה לשכנע את האמיגלאדה, תמורת הכרה בפחד כבעל זכות וטו בכל ענין, להצביע נגד הקורטקס הקדמי והמערכת הלימבית שרוב חבריה נעדרו מן האולם והלכו לאורגיה במזנון בעורק המרכזי.

מסתבר שהאונה הימנית נמנעה למרות שהיותי שמאלי חייבה אותה לנהל אותי ולאחר דיון ממושך שהתנהל לאורכן של שש שעות בחלומי. החלטה היתה להרוג 400.000 נוירונים מאזור ורניקה שבקליפה השמאלית, אזור האחראי להבנת השפה וביטוייה. חיסול יומיומי של מאות אלפי נוירונים יגרום, תוך שנים, לאפאזיה או אי-הבנה של המילים, קשיים בדיבור, בכתיבה בקיצור - אובדן השפה. כנראה שהמח העניש אותי על הסרטים שכתבתי, על שכבת המילים שכיסתה את שירי, כתבותי והדמיון שלי שפגע אישית באיזור ורניקה שחרגתי מתפקידו להפוך את השפה למסמך עם תוכן של דו"ח חנייה, למילים זעיר-בורגניות שהלכות עם שעת התה ושפת הנערות בצאתן מתא ההלבשה ושפת הפלאפון שקיצרה את המילון ל:"מה קורה?" ו-"איפה אתה?" והשפה הממלכתית, השיקרית, החנפנית, והכי למשל זה שפתו של סוחר הארונות לשעבר הפונה ללא מצמוץ ואומר את השקר המתועב:

"אנחנו עושים הכל ואני לא ישן בלילות עם מחשבה אחת שנודדת משנתי: 
איך אני מחזיר הביתה את גלעד שליט?"

ואני משיב לדגנראט במילי הספורות:
"תתחלף איתו,יא דגנראט!!"

עכשיו אסיים במילה שנותרה: היו שלום חברים! היו שלום מילים!.. אסי וכו'