ליה שוברט: רקדנית מעין הוד

. "היא החליטה להשתקע בכפר האמנים בעין הוד, והקימה בית ספר ולהקה בחיפה..". .

בשנת 1968, לאחר 11 שנים שבהן שימשה מנהלת אמנותית באקדמיה לבלט של שטוקהולם, הגיעה ליה לישראל. בשנה הראשונה לשהותה בישראל היא לימדה בלט בלהקת בת-שבע, בלהקת בת-דור, באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ובתיאטרון מחול ענבל שם שימשה גם כמנהלת חזרות. בשנת 1969 הקימה ליה עם הרקדן קאי לוטמן (Kaj Lutman שנקרא בשוודיה Selling), רקדן ראשי באופרה המלכותית השבדית ובעל מוניטין בינלאומיים, את בית הספר מרכז המחול חיפה ואת להקת בימת הרקדנים בבית רוטשילד בחיפה שהתבססה על קבוצת הרקדנים שהקימה אשרה אלקיים-רונן עוד בשנת 1967 (אשל, 1993). ההתבססות של שני אמני מחול בעלי שם ונסיון במה עשיר היוו הבטחה לעתיד.

בשנת 1974, לאחר שצמח ובגר דור של רקדנים קלאסיים בבית הספר שלהם, החליטו שוברט ולוטמן להתמקד בסוגת הבלט והקימו את בלט פיקולו חיפה, שנתמכה על ידי משרד התרבות, משרד החינוך ועירית חיפה. הלהקה נתנה הזדמנות להתנסות בימתית לרקדנים צעירים בוגרי בית הספר, וטיפחה את אישיותם האמנותית. הלהקה הופיעה בחיפה, תל-אביב וירושלים ובמספר תכניות לטלוויזיה. בין הריקודים שיצרה שוברט ללהקה: סינדרלה (1974), קופליה (1975), ואגדת הדוכיפת (1976).

בזכות בית הספר והלהקה הפכו שוברט ולוטמן את חיפה למרכז מחול חשוב ותוסס בישראל (אשל, 1993). לבית הספר שלהם הגיעו מורים כמו לינדה הודס (Hodes, רקדנית, מורה וכוריאוגרפית אמריקאית שתהיה לימים מנהלת להקת מרתה גראהם), לינדה רבין (Rabin, לימים מורה לריקוד במונטריאול), ג'ין היל סאגאן (Sagan, כוריאוגרף בלהקות שונות בישראל), קנת גוסטפסון (רקדן בבלט קולברג), רינה גלוק (אז סולנית בלהקת בת-שבע ולימים דיקן הפקולטה למחול ותנועה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים), ואחרים.

בית הספר העמיד דורות של מורים ביניהם: דבורה שלמי (הרמלין), הניה בין (רוטנברג), ורדה זהבי (למברסקי), שירלי נובק, חוה בקל, נירה דיין, אביבה הבר ושוש אסייג (בן-דוב). בין הרקדנים שהצמיח מרכז זה שרית בקר (רקדה ב- Nederlands Ballet), איריס גיל-להד (רקדה בבלט הישראלי, בלהקת בת-שבע והיתה מנהלת אנסמבל בת-שבע), תמי גבאי (רקדה בלהקת בת-שבע), ליאורה אקסלרוד (רקדה בלהקת תמ"ר), איריס בירנבאום (רקדה בבלט הישראלי), יעל פנקס (רקדה בבלט הישראלי), אדם פסטרנק (לימים מנהל וכוריאוגרף להקת בלט חיפה) ורות אשל (רקדנית בלהקת בת-שבע 2 ורקדנית-יוצרת עצמאית) (אשל, 2000).

למרות פריחת בית הספר, הוצאות הלהקה הכבידו ויצרו קשיים כלכליים שקשה היה להתגבר עליהם. בשנת 1976 הוזמן לוטמן לנהל אמנותית את להקת בת-שבע ועזב את חיפה. בשנת 1978 החליטה גם ליה לעזוב את חיפה וחזרה לשבדיה שם השתקעה עם בעלה הצייר יאן ואן דן ברגן (Jan van den Bergen) בגטבורג. ליה ניהלה בגטבורג אקדמיה למחול בתמיכה ממשלתית עד יום מותה ממחלת ריאות קשה, ב-16 לינואר 2000.

לכתבה...