"אדם", מתוך: מגזין "כאן-מציאות ישראלית באמנות", גיליון 14, מתוך: דברי העורך: ד"ר צביקה ישראל, פברואר 2010

אדם

"זכר ונקבה בראם...ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב)

אדם באשר הוא, אדם כישות פוליטית, האדם החברתי, דימויי גוף וזהות, טבע האדם ומהותו, מצפון והומור, אדם ביחס לזולתו ובין אדם למקומו, כל אלו מענייננו ברשימה זו.

בין אדם לעצמו/ לכל זמן ועת לכל,/ ללדת, לחבוק, לבכות,/ לאהוב, לשחוק, למות./
בין אדם לאלוהיו/ האמת אינה נגמרת,/ חזון ואמונה מוגשמת, ועד האלוהים יבוא דבר./
בין אדם לזולתו/ נבדלת ארץ ומלכדת,/ כל ישראל חברים,/ והצנע לכת./
בין אדם לאויבו/ העימות הינו מתמיד,/ עת להשליך ועת להפריד,/ ובנפול אויבך אל תשמח./
בין אדם לסביבתו/ מסילת הזמן קבועה,/ עת לטעת ועת לעקור,/ עבוד אותה ולא תעבדה./
בין אדם למולדתו/ עת להבנות ומועד לבנות./ והעקוב יהיה למישור,/ ערכיה שמר וחוקיה שמור.
("אדם", מתוך: "בין חבל ארץ לחלקת מולדת", צביקה ישראל, שירים, 2005, צבעונים הוצאה לאור).

אדם כמושג ומונח, או כמילה מדוברת, מציין את התרבות האנושית וכן משמש לתיאור פרט בודד של האדם המודרני.
אדם מתאפיין ב"אנושיות", בתכונות ודרכי התנהלות, המושפעות מגורמים תורשתיים וסביבתיים.

ענפיו בעליונים,/ מטה שורשיו מזינים,/ כטובל בשמן רגלו./
שמן הזית משוחים,/ מידות ומעשים,/ טוב שם משמן טוב.
("שמן הזית", מתוך: "ולא על הלחם לבדו", צביקה ישראל, שירים 2007, צבעונים הוצאה לאור).

אדם בעל יכולת למידה, באפשרותו ללקט ולרכוש מידע אשר נאגר בתבניות זיכרון. הנו בעל יכולת לעשות שימוש באמצעות תהליכי השלכה של מגוון מושגים באופן תיאורטי ומעשי, על מצבים במציאות וזאת באמצעות יכולתו להפשטה. כן יכולתו לקיים מערכות תקשורתיות מורכבות, תוך שימוש במוחים כלליים כגון: לוגיקה, צדק וחופש.

מנווט אדם בים הנצח,/ במקצב החיים משתבח./
בוחן סביבתו, מגמתו,/ קצבו של עולם, הווייתו./
רועה בחלקות אחרים,/ בשבטו מנצח על נוכרים./
נעתקו מיתרי השלום,/ מתנגן רקוויאם לשלום.
("רקוויאם", מתוך: "גם תמול גם היום", צביקה ישראל, שירים 2005-2009, צבעונים הוצאה לאור).

אדם יוצר תרבות ומסורת, על ידי שימוש בסמלים ודימויים, בשל היותו סקרן ויצירתי מטבעו, ככך מקדם ומפתח מערכות חינוך והכשרה.

שבעת חיים הבהמה,/ שגרה מנת יומה,/ מעלה גרה./
רעב האדם לדעת/ ומותר מן הבהמה,/ מעלה שאלה.
("נפש הבהמה", מתוך: "כהתהוות הפנינה", צביקה ישראל, שירים, 2006, צבעונים הוצאה לאור).

אדם מפתח שפה, המשמשת אותו לעיצוב אמונה בעולם של ערכים וכן לשלב הסמלה כחלק מעולם הרגש והשכל וליצור תוצרי אמנות. מאידך האמנות עניינה בפענוח מכלול הערכים והינה אחר מגוון התכונות, המציינים ומסמנים את האדם באשר הוא.