אביבה גור - שילה

* * *

אביבה גוֹר-שילֹה

"והיא הַפּעימה"

אֶת הַצִּפּוֹר הַחָפְשִׁיָּה

הַזֹּאת

אָסוּר לְכַנוֹת בְּשֵׁם

פֶּן יִשָּׁבֵר סוּגָרָהּ

וְאָנָה הִיא בָּאָה

אביבה גור-שילה (1933-2006) נולדה בריגה, לטביה, בתם של מרים ברנשטיין-כהן ומיכאל גור, שחקנים וממייסדי התיאטרון העברי בארץ. סבה של אביבה מצד אימה היה ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן, שישב עם תיאודור הרצל בקונגרס הציוני בבזל ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1906. [ר' הפרק המרתק על פועלו כרופא בפתח-תקווה ב"ימים של לענה ודבש", סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב. מרים, שגם עליה מסופר שם, היתה חברתה של אסתר. – אב"ע]. אביה [של אביבה] היה נצר לאנוסי ספרד, ונצר לגאון רבי אליהו מווילנה, הגר"א.

ב-1951 החלה אביבה גור-שילה לשחק בתיאטרון הקאמרי, בהמשך שיחקה בתיאטראות נוספים ואף על במות ברודווי. כמו כן עסקה בתרגום ובעריכת ספרים במשך חמש-עשרה שנה. בשנת 1952 לשחקן יצחק שילה, ובתם תמר שילה היא אמנית המתגוררת בעין הוד.

הקורא בקובץ השירים החדש-האחרון שלה "והיא הפעימה", קובץ מנופה, צלול ובהיר ביטוי, אינו יכול שלא לחוש כיצד מתמסרות המילים הנובעות מחוויות היחיד למרחבי נוף וטבע אדם, ונעשות מיקשה אחת בכוח מבט נפשי-רוחני הפועם בעדינות ובשבירות, ועם זאת אינו נמנע גם מן החושני, ומהכמיהה הארוטית, ובמקביל מהדהדת חוויית הבדידות, עצב קיומי וסופיות שאין אדם יכול לחמוק מהם.

יש משירי הספר "והיא הפעימה" שכבר ראו אור ב"צליל נודד", ספרה היחיד של אביבה גור-שילה אשר יצא בהוצאת "אלף". שירים רבים אחרים נמצאו במגירותיה כטיוטות. אלמלא נפטרה בטרם עת, היו ודאי רואים אור בכתבי-עת ובמוספי הספרות בהם נהגה לפרסם את שיריה, ומוצאים לבסוף את מקומם בספר שירים נוסף.

קובץ שירים זה ממיבחר כתיבתה הוא גלעד לזיכרה.

[בעקבות אחרית דבר מפורטת יותר בספר, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, 72 עמ']

איש

אִישׁ שֶׁכָּל כֻּלוֹ הוּא

כַּף יָדוֹ

וּשְׁאָר פָּנָיו

סָפִיחַ

שֶׁכֻּלוֹ

כַּף יָד וּבַמַּגָּע

שֶׁלָּהּ יָקוּם יִפֹּל

דָּבָר – דָּבָר

שֶׁכֻּלּוֹ אִישׁ וְקַו

אָפְקוֹ

וְהוּא כְּרוּחַ כַּף יָדוֹ

כַּף יַד רוּחוֹ

יְפַעֲמֵנִי