רמדאן رمضان

חודש הרמדאן (ערבית: رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. מקור שמו בשורש הערבי ر م ض, הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא הקיץ בתקופה שקדמה לאסלאם, שבה היו מעברים את השנה. כיום יכול לחול החודש בכל עונות השנה, כשתאריך הרמדאן נע אחורה בכ-10 ימים בכל שנה, על פי הלוח הגרגוריאני השמשי.

בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות לאל, צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות ועשיית מעשי חסד. הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא הצום (איסור אכילה ושתייה) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם לעשן ולקיים יחסי מין. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על הימנעות מחטאים כגון רכילות, הימורים וחטאים מוסריים אחרים. במהלך החודש נוהגים הסונים להאריך את תפילת הערב (שמונה או 20 רַקַעות נוספות בתפילת הערב, המכונות "תַראוְיח"), וחדית'ים רבים מתארים את חשיבות קריאת הקוראן במהלך החודש.

בצום הרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר, גברים ונשים כאחד. מהצום פטורים חולים, נוסעים ונשים במצב של טומאה (בזמן הווסת). אלה שפטורים מהצום חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים בקוראן עצמו, בסורת אל-בקרה.

בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים המוסלמים להישאר במסגדים עד ה"אד'אן" עם עלות השחר, זאת במטרה להתקרב יותר לדת ולטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.

בסיום חודש הרמדאן חל חג ששמו "עיד אל-פיטר" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, להתלבש היטב ולבקר אצל קרובי משפחה.