מסע האימים של משפחת לזרוביץ- קירז'נר (עין הוד)

החל מערבו של אותו היום התחיל מסע אימים של הילדים. הם לא היו מודעים לסופם המר של הוריהם ודודם. הם התקשו לעמוד בפקודות החוטפים שהאיצו ואיימו לפגוע בהם אם יעכבו אותם במנוסה. כמה מהחוטפים ניסו להרגיע את הילדים ע"י הבטחה שיפגשו בהמשך את ההורים והדוד.

בשלב מסוים הפרידו החוטפים בין הילדים בניסיון להשתיקם ולמנוע את גילויים. במהלך הימים רביעי, חמישי ושישי בשבוע הכנופיה שוטטה בלילות בין הכפרים ובמהלך שעות היום הסתתרה כאשר הילדים היו סגורים בחדרים או במחסנים.

בכל הימים הללו ובשל החשש מתגובה חריפה, הופעל לחץ מצד מנהיגי כנופיות אחרות על אבו דורה לשחרר את החטופים. גורמים מתונים יותר בציבור הערבי יצאו בפומבי בדרישה להשבת בני המשפחה. אנשי הכפרים אותם פקדה הכנופיה, ובעיקר הנשים, התקוממו על הנעשה בילדים. אבו דורה הבין כי מקום הימצאו יגיע אל הכוחות המחפשים ואז סיכויי הישרדותו יהיו אפסיים.


במקביל, בכל הימים נמשכו חיפושים נרחבים על ידי הצבא והמשטרה וע"י מתנדבים מישובים יהודים. יש לציין כי לבד מכנופיית החוטפים, מעטים מקרב ערביי הכפרים ידעו על רצח בני המשפחה הבוגרים. מפקדת המשטרה הבריטית והנהגת הישוב פעלו מתוך הכרה כי כל החטופים בחיים.
מסע האימים של ילדי משפחת לזרוביץ - רחל, יפרח וחגי נמשך תוך התעללות מידי שוביהם האכזריים. ביום חמישי לקראת הערב הבין אבו דורה שאין לו יכולת להחזיק בחטופים. הוא קרא אליו את רחל והכתיב לה אגרת שעליה יהיה למסור עם שחרורה למנהיגי הסוכנות ודרש כי תוכנו יפורסם בעיתונים העבריים. הוא איים עליה כי אם המכתב לא יימסר, הוא ירדוף אחריה בכל מקום שתהיה בו, אפילו עד לונדון.
לכתבה...
http://tinyurl.com/ybqt995a