מפעל חייו של אלברט גבאי, עין הוד

חברו של גבאי, דן חמיצר,  יזם פתיחת תערוכה ראשונה מסוגה בעולם אשר תתקיים במושב ניר עציון בכרמל, בה יוצגו יצירות האמנות ברפת שוקקת, מלאה בפרות הלוקחות חלק פעיל בתערוכה. בתערוכה יוצגו, בין היתר, פסלים של גבאי ששוקמו חלקית לאחר השריפה, ומהווים תזכורת כואבת לשריפה והזוועה שהתחוללה. התערוכה תנדוד בהמשך לגלריה ע"ש רוזלין ליונס במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל

אוצר התערוכה: שלומי שוורצברג, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה  

נותני חסות נוספים לתערוכה: מועצה אזורית חוף כרמל, ארגון מגדלי הבקר, רפת ניר כרמל ומושב ניר עציון

אלברט גבאי- אמן רב תחומי; פסל, צייר, שחקן תיאטרון ומשורר חי ויוצר בעין הוד. אמן טוטאלי שמקדיש את כל הוויתו ליצירתו -  מיצגים, מיצבים ופסלים אותנטיים ומקוריים.

את סדרת העבודות "ראש בראש" החל ליצור לפני יותר משלוש שנים וכהרגלו תמיד בתשוקה, בהתלהבות ובשמחה… ואז פרצה השריפה הגדולה בכרמל  וכילתה את מרבית עבודותיו- צורבת את רישומה באש תשוקתו.

בזמן שחלף מאז השריפה, שיקם אלברט  חלק מיצירותיו והן המוצגות בתערוכה זו. דימוי השור  נוכח בכל העבודות. האם זהו שור מגונן או שור תוקף? האם אלו הם הפסל או המסכה מאחריהם הוא מסתתר?

גם בתערוכה זו, נשאר דימוי השור כחידה. האמן משתמש בחומרים שונים ומציג את השור לעיתים כפסל תלת מימדי ולעיתים  כמסכה. לנו הצופים הוא משאיר  ליצוק תכנים  משלנו לסמלים המוצגים בפנינו ולפתור את החידה כרצוננו.

ראשי הבקר  של אלברט מתקיימים על רצף הזמן שהחל מציור השור הפרהיסטורי (הביזון) במערת לסקו (Lascaux) בצרפת, לפני כ-17,000  שנה ועד ימינו אנו.

בעבודתו האחרונה של אלברט מופיעה ציפור הניצבת על קרני השור ומכריזה, אולי, על רצונו של האמן לפרוש  כנפיים ולהשתחרר מהתשוקה הכובלת אותו אל השור הארצי, ליצר ולגשמיות ולעבור למימד הרוחני יותר של יצירה, של נגיעה בתחומים ודימויים אחרים וליציאה לדרך חדשה.