על אהבה חירות ויין סרמד קאשאני

הוספת הערה

הערה מ Nadav Bloch ב אוגוסט 19, 2011 at 2:39pm

דרך אברהם

שירה מיסטית נבחרת ללילות הקיץ

 

---

  על אהבה, חירות ויין
לבי נמשך אחרי מסעם הרוחני, המיוחד והמרתק של הכופרים הרוחניים הגדולים שלנו ביהדות ובאסלאם ששילמו מחיר יקר על כפירתם.
במאה ה-17 נולדו, חיו ופעלו שניים מגדולי הכופרים שקמו בעם היהודי - משיח ופילוסוף - שהעניקו השראה גדולה לדורות שאחריהם:

 המשיח הוא שבתי צבי שנולד ופעל ברחבי האימפריה העות'מאנית ושילם בדתו על כפירתו

הפילוסוף הוא שפינוזה שחי ופעל במערב אירופה והוחרם על ידי קהילת אמשטרדם.

לאחרונה התוודעתי לכופר נוסף בן המאה ה-17 צאצא למשפחה יהודית שהתאסלמה (יש אומרים צאצא למשפחה ארמנית) שהיגר מאיראן להודו. כוונתי היא לסרמד קאשאני (سرمد کاشانی), מיסטיקן ומשורר ממוצא יהודי (או ארמני), בן זמנם של המשיח שבתי צבי והפילוסוף שפינוזה, שהיגר להודו מאיראן, כתב בעיקר מרובעים ושירי אהבה. הוא מתח ביקורת חריפה על אנשי ההלכה בסגנון המיסטיקון הסופי, הכופר הגדול מהמאה ה-10 מנצור אל-חלאג' (منصور الحلاج

הערה מ ein hod ב אוגוסט 19, 2011 at 2:15pm

סרמד היה מיסטיקן פרסי מהמאה ה-17, משורר, וקדוש דתי בהודו, ממוצא יהודי וארמני[1]. הוא היגר להודו יחד עם משפחתו היהודית-רבנית, דוברת הפרסית, שעסקה במסחר. הוא ויתר על יהדותו והתאסלם, ולאחר מכן המיר את דתו להינדואיזם, שגם אותה זנח לבסוף. סרמד נודע בהערכה ובלעג מעורבים בהם התייחס לדתות הגדולות של זמנו. הוא כתב שירה דתית יפה בערבית ובפרסית בצורה השירית מרובע. תפקידו כסוחר הקנה לו שליטה בשפות הערבית והפרסית.

לקראת סוף המסע התאהב סרמד בנער בן 14, בן דת ההינדו. אהבתו הנלהבת הובילה לשינוי תודעתי קיצוני אשר גרם לו לוותר על הונו ורכושו, ולא לחשוש משום מוסכמה חברתית. הוא הסתובב ברחובות ובחצר הממלכה כפאקיר כשהוא עירום לחלוטין.

במהלך חייו תרגם סרמד את התורה לפרסית.

הוא הגדיר את עצמו כ"סופי, כומר קתולי, נזיר בודהיסטי, רב יהודי, כופר ומוסלמי". השתייכותו הדתית נותרה שנויה במחלוקת מצד יהודים, מוסלמים ובני דת ההינדו.