הנעלב

אני שומר בקנאות על האינטליגנציה שלי, וכל מי שמביע טיפשות או בורות בפני או לידי, גורם לי להעלב עד כדי הסמקה נזעמת, חירוק שיניים, עצימה קרובה לסופית של העיניים שלי, פני מסתתרות מאחורי 'הבעה של עלבון' שהיא מין שילוב של עצב ודיכאון שאם היה צילום של מערכת העצבים בדרכם העגומה אל החושים כפי שהם מגיבים עם 12 זוגות תאי-נעצב הממונים על העלבון של חושי הפנים: הראייה, השמיעה, ההרחה והטעם, כשהעצב והדכאון הם המע"מ מטעם 'המערכת הלימבית' אשר שולחת, כמו מערכת "הארץ" למשל, בלוגים של יוסי שריד וגדעון לוי, שאחת ליומיים מאותתים לי בשש בבוקר עצב פלשתינאי ודיכאון מדיני, אבל לעומתם אני נעלב-סידרתי ורק לשם דוגמא, אני מסוגל להעלב אישית מהשינויים האמורפיים המאני-דפרסיביים של ראש-המממשלה המשנה את גישותיו להסדר שלום ועוד קורא לזה "יוזמה". ואני נעלב ששום "יוזמה" שלו נוגעת לכך שהוא יעוף ממשרתו בגלל הסדר עם החמאס לזרוק להם את כל המחבלים שיושבים עם פלאפונים בקנטינה ומספרים לחבריהם בעזה כמה עשו בבחינת הבגרות בפיזיקה מבלי להזכיר את כח הכבידה העיקרי-גלעד שליט!!
ובקטן. אני נעלב מאלה שלא מחזירים לי טלפונים... או מהנבלות שעליהם נאמר בצדק שראה אותנו 2000 שנה קדימה וקבע ש-"עבד כי ימלוך" והמשיבון מודיע לך כי "נא לא להשאיר הודעות.. נא לשלוח מיסרון ונתקשר מתישהו" אז נא לקפוץ לי!! ובענק, אני נעלב מהחיוכים נוסח יגאל עמיר של הדוגמן הערסי של רב-הטובחים קדאפי המילונאי שחזה את "ישראשטין" ולא יספיק לראות את חזונו, שמעליב אותי הופך במשך 40 שנה מפרפר לגולם ועכשיו הוא מוסיף בושה על עלבון בשם מליארד וחצי מוסלמים שמשאירים אותו בחיים.
וחוץ מזה אני נעלב שעלי לסגור את הבלוג שעלה על גדות המילים שנועדו לו. לכן אני חושב שמספר ציטוטים הנוגעים לרפיון האינטליגנציה שלי, אשר בקיאה כל מיני דברים חוץ מעצמי כפי שנוכחתם בסיפור הנואש משהו על אהבת החינם שלי. אבל אני כהרגלי אמשיך להעלב כי גם עלבון הוא רגש שמסוגל להמשך שנים - ראה את פרשת "אלטלנה" ומשה קצב.
ועכשיו לציטאטות:
"מוחות קטנים מתעסקים ביוצא מן הכלל.מוחות גדולים מתעסקים בדברים הפשוטים" -בלייז פסקאל.