רשתות חברתיות: כך הפסקתי לפחד ונהייתי חבר של כל העולם

במסיבה שהתקיימה לאחרונה בתל אביב, ושמספר הנוכחים בה היה נמוך במידה ניכרת מהציפיות, קם אורח וקבוצת דפים מודפסים בידו והחל קורא שמות מרשימת האנשים שאישרו בפייסבוק את הגעתם לאירוע. "130 אנשים אמרו שיבואו, ואנחנו פה בקושי 30. איפה כולם?" הסיפור הקטן הזה מבטא את הפער שנוצר בשנים האחרונות בין עולם הרשתות החברתיות לזה שמחוץ לו.

325 מיליון משתמשים רשומים בפייסבוק לבדה, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, וחצי מיליון נוספים מצטרפים אליה כל יום. עוד מאות מיליונים נמנים עם רשתות חברתיות נוספות כמייספייס, Bebo ,Hi5 ,Orkut ואחרות. הופעתן של הרשתות האלו משום מקום, צמיחתן המטאורית והפיכתן לחלק מחיי היום-יום של מאות מיליונים ברחבי העולם הן אחת התופעות המכוננות של האינטרנט בעשור החולף.

"הרשת החברתית היא המימוש החברתי, בהיקף של מאות מיליונים, של רעיונות שניטשה חווה במאה ה-19, פוקו, מקלוהן והיידגר חוו במאה ה-20, ובמאה ה-21 הם היו לנחלת הכלל" - כך אומר ד"ר אשר עידן, יועץ ומרצה למדיה חברתית-שיחתית בארגונים ומשתמש אדוק בפייסבוק. בעיניו, התפקיד העיקרי של רשתות חברתיות הוא להשיב את הקהילתיות שאבדה.

הרשת החברתית אכן השטיחה מחדש את הריבוד והמידור שנוצר בעולם המודרני. בעולם ההוא עולמו החברתי של האדם נחלק לכמה אזורים נפרדים זה מזה: עבודה, משפחה וחברים. הרשת החברתית התיכה את כל הקבוצות הללו למשפחה אחת המצויה במישור אחד והוסיפה עוד קבוצה אחת שהיתה קודם לכן לגמרי מחוץ לתמונה: החברים לשעבר.

כור ההיתוך הזה יצר תופעות משעשעות למדי. פתאום החברים מבית הספר היסודי יכולים לראות מה עשית בשישי בערב, ובת הדודה יכולה לראות מה החברים כותבים לך על הקיר. בעולם החדש כולם יכולים לראות את אלבומי התמונות שלך וגם את אלו של החברים שלך, שצילמו אותך שיכור במסיבה. המדיום החדש יוצר איפוא את התנאים האידיאליים למציצנות. אבל אם פעם זו היתה בושה, הרי עכשיו כולם יכולים ובמידה רבה מוזמנים לעיין באלבומי התמונות. ההצצה באלבומים של אנשים זרים - הטיול האחרון של חבר שלך מהצבא, או מסיבת רווקות של מישהי שהכרת בתיכון - נהפכה לאחד הבילויים הנפוצים של הגולשים בפייסבוק. לא זו בלבד שכולם נהפכו למציצנים ברשות, אלא שהמציצנות נהפכה לברירת המחדל של התרבות.