רומאן יאקובסון: המורה של קלוד לוי-שטראוס

רומאן יאקובסון (11 באוקטובר 1896 - 18 ביולי 1982), בלשן יהודי רוסי מפורסם, שהיגר לצ'כוסלובקיה ולארצות הברית. היה דמות מובילה בחוג הבלשני של מוסקבה, אחת משתי התנועות שהרכיבו את הפורמליזם הרוסי.

בשנת 1920 הוא הגיע לפראג. הוא היה ממקימי אסכולת פראג לתאוריה בלשנית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הוא עבר לארצות הברית.

יאקובסון היה מהאינטלקטואלים המשפיעים ביותר במאה העשרים, בתרומתו לבלשנות, לאנתרופולוגיה סטרוקטורליסטית, לתורת הספרות ולסמיוטיקה, בין שאר הדברים.

שלושת רעיונותיו הגדולים של יאקובסון בבלשנות משחקים תפקיד עיקרי בתחום זה עד ימינו: טיפולוגיה בלשנית, סימנון (markedness) ואוניברסלים לשוניים. שלושת המושגים האלה שזורים זה בזה באופן הדוק: טיפולוגיה היא הסיווג של לשונות במונחי מאפיינים דקדוקיים משותפים (בשונה ממקור משותף, למשל), סימנון הוא, בתאור גס, מחקר הבודק כיצד צורות מסוימות של ארגון דקדוקי "טבעיות" יותר מאחרות, ואוניברסלים לשוניים הוא חקר מאפיינים כלליים של שפות בעולם.

יאקובסון קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב בשנת 1975, והיה מתומכי הקמתו של המכון לפואטיקה וסמיוטיקה באוניברסיטה זו. עבודותיו יצאו בעברית בכתב העת "הספרות", וחלקן כונסו במבחר מאמרים בעריכת פרופ' איתמר אבן-זהר ופרופ' גדעון טורי (בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986).

[ מרכיבי התקשורת הלשונית

יאקובסון הבחין בין מרכיבי התקשורת, וחילקם לשישה:

1. המבע או השדר הוא הבסיס לכל תקשורת לשונית, הוא יכול להיות מילה, משפט או מאמר שלם.
2. המוען הוא שולח השדר, הדובר, הוא יכול להיות דובר אחד או רבים (למשל משתתפים בהפגנה החוזרים על סיסמה).
3. הנמען הוא מקבל השדר, כמו במקרה המוען גם הוא יכול להיות אחד או רבים (במקרה התקשורת ההמונית לדוגמה).
4. צינור התקשורת הוא הדרך שבה עובר השדר הלשוני, הצורה השכיחה היא באמצעות גלי הקול בין אדם לחברו בשיח רגיל, אך גם גלי רדיו, טלפון או מכתב נחשבים לצינור תקשורת.
5. הקוד הלשוני הוא ההסכם בין דוברי שפה מסוימת למשמעות מילה מסוימת ולמה שהיא מסמנת (מסמן ומסומן).
6. ההקשר הרפרנציאלי הוא ההקשר שבו נאמר המבע.

הסכימה המקובלת לציון המרכיבים:

                              ההקשר הרפרנציאלי
                                המבע 
 המוען____________________________________________________________הנמען
                                צינור התקשורת
                                 הקוד הלשוני        
                             

ניקח למשל את המשפט מספר בראשית, פרק ג', פס' א' מפי הנחש "אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן". המבע הוא הטקסט שמסומן במרכאות, המוען הוא הנחש והנמען הוא חווה. צינור התקשורת, נניח על פי הפשט, הוא גלי הקול המועברים בדיבור רגיל. הקוד הלשוני במקרה זה הוא העברית והוא ההסכם בין נחש לחווה, למשל, מה פירוש צירוף הצלילים, עץ, גן וכן הלאה. "ההקשר הרפרנציאלי" הוא הקונטקסט שבו נאמרים הדברים, דהיינו הסיטואציה בין אדם לחווה, כוונת הפיתוי וכו'.

(...לכתבה)