כוונת להקים בית כנסת.

תגובות לדיון זה

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב יוני 11, 2010 ב 12:48pm

קונסטנדינוס קוואפיס מחכים לברברים


- לְמַה אנחנו מחכים, לָמָּה נאספנו בכיכר?

הבַּרְבָּרִים צריכים לבוא היום.

- מה פשר חוסר-המעש של אספת-המחוקקים?
לָמָּה יושבים המחוקקים בלי לחוקק דבר?

כי הברברים צריכים לבוא היום.
מה צורך בחוקיהם של המחוקקים?
כשיבואו הברברים יחוקקו את חוקיהם.

למה השכים שליטנו לקום עם שחר?
למה הוא יושב בשער הגדול
על כס מלכות, לפי כללי הטקס, כתר על ראשו?

כי הברברים צריכים לבוא היום
והשליט מחכה לקבל פני מנהיגם.
התקין אפילו מגילת קלף לתת לו
מעניק לו תארים ושמות רבים.

- למה שני הפקידים העליונים והפְּרֶטוֹרִים יצאו
בכָּתְנוֹתיהם המרֻקָּמות, האדומות?
למה ענדו אצעדות עם אבני- אָכָטִיס רבות
ולמה להם הטבעות עם האיזמרגדים הבוהקים?
למה בידיהם מקלות כה הדורים
גֻּלּוֹתיהם מגולפות בכסף ובזהב?

כי הברברים צריכים לבוא היום
ודברים כאלה עושים רושם על הברברים.

- למה הנואמים המצוינים שלנו אינם עולים
לשאת דברים מעל במות כמנהגם מאז?

כי הברברים צריכים לבוא היום
ונאומים נאים משעממים את הברברים.

אבל למה מתעוררת לפתע בהלה
וקמה מהומה (כל הפנים הִרְצִינוּ)
למה מתרוקנים פתאום רחובותינו, כיכרותינו
הכל שבים לבתיהם נבוכים עד מאד?

כי ירד הלילה ולא באו הברברים
וכמה אנשים שבאו מאזור הגבול אומרים
שאין בכלל ברברים בסביבה.

מה יהיה עכשו עלינו בלי הברברים?
האנשים האלה היו איזה פתרון.


[1898]

תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב יוני 14, 2010 ב 11:25am

לגבי הקצאת מקרקעין - העירייה היא "הבעלים" של השטחים הציבוריים, וכמו כל רשות ציבורית, עליה להשתמש ברכוש שבבעלותה לטובת הציבור כולו, ובאופן שוויוני. מותר לעירייה להקצות קרקע שלה לעמותה הפועלת למטרות דת, אבל עליה לעשות זאת בהתאם לנוהל שקבע משרד הפנים ומסדיר את הנושא. למשל, עליה לערוך "מכרז" בין גופים שונים הרוצים לעשות שימוש במקרקעין (כלומר, לא לבחור בגורם מסוים באופן שרירותי), ליידע את התושבים מראש ולאפשר להם להתנגד להקצאה, וכדומה.

די למיסיון בעין הוד
המראה היה מחמם לב. 800 מתושבי השכונה עזבו את כל עיסוקיהם, יצאו מביתם והתייצבו בתחילת השבוע להפגנה שמטרתה הגנה על הבית. הם לא רוצים הרבה. רק לשמור על אורחות חייהם, על הצביון החופשי של שכונתם, על הערכים שלהם, על הכבוד שלהם, ועל זכותם לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם.
איש לא מימן אותם. אין להם מפלגה וגם לא תורמים מחו"ל. הם אספו את הכסף לבד, מעצמם, למימון ההפגנה, כי ברור להם שאם לא יעשו כן, חבורת המיסיונרים הקרויה חב"ד תמשיך ותעמיק את נוכחותה בשכונה ותשתלט עליה לאט לאט, בדיוק כמו שזה קורה במגדל העמק, בבית שמש ואף בירושלים.
מול 800 המפגינים התיצבו גם כמה תושבים שחושבים אחרת. הם מאמינים שמדובר ב"יהודים טובים" שרק שכרו כמה דירות כדי להרביץ בהן תורה, ואין הם רוצים אלא שנניח קצת תפילין ושנדליק נרות בערב שבת. איזו תמימות נפלאה.
הם לא מבינים שמדובר בתוכנית מאורגנת היטב לכיבוש השכונה. הם אפילו לא מודעים לישיבה שנפתחה בשכונה בשם "תומכי תמימים" (תמימים כבר אמרנו?) שמורכבת מ"שליחים" שמוכנים להקריב את נפשם למען הרבי.
לאותם "שליחים" יש מטרה אחת ברורה: להחזיר את תושבי השכונה בתשובה. כי ככל שיותר יהודים ישמרו שבת ומצוות - כך המשיח יגיע מהר יותר. אלא שבעצם הוא כבר הגיע, בדמותו של הרבי מלובביץ', שגם מת וגם חי; מין אמונה מיסטית, לא יהודית, שעליה אמר הרב שך: "חב"ד היא הכת הכי קרובה ליהדות".
כמו בכל שכונה, גם כאן הם זיהו את הנקודה החלשה - בני הנוער. לכן הם עומדים מדי יום שישי בחורשה שליד בית הספר "אליאנס" ומנסים לפתות נערים להניח תפילין ולבוא לבית חב"ד ל"שיחה". בלילה הם אורבים לנוער בחורשות ובספסלים, ומציעים להם כיבוד ודברי חלקות. הם אומרים לנער בערמומיות ש"יש לו נפש של צדיק", ולא מהססים לספר שאביו ואמו חוטאים. הם אף לוחשים לו שמי שלא שומר שבת, סופו גיהנום. וחלק מהנערים, שנמצאים בגיל ההתבגרות הרגיש, שגם כך ממילא רוצים למרוד בהוריהם, מקשיבים רוב קשב. לנחמדים הללו מחב"ד אין שום בעיה להעביר את הנער אליהם ולהרוס משפחה בישראל. והיכן המשטרה, והיכן העירייה, כאשר זרים מטרידים את בני הנוער בחורשה בלילה?
החב"דניקים מבינים שבני המעמד הבינוני כורעים תחת הנטל, ולכן פתחו בשכונה כמה גנים, שגובים מעט ונותנים הרבה כולל ארוחה חמה, וחלק מההורים התפתה ואיבד את ילדיו. וזה קורה בשכונה שבה יש מחסור גדול בגני ילדים חופשיים. אבל לחב"ד מאפשרת העירייה לפתוח גן ועוד אחד - אפילו על חשבון בית קזנצ'י שפעל עד לפני שנתיים כמועדון תרבות.
לחב"דניקים בעלי חיוך שמן הזית הזך אין גם שום בעיה לעשות צחוק מהחוק. הם שכרו דירות מגורים והפכו אותן לאולפנות. הם בנו בנייה בלתי חוקית, הקימו אכסניות ומקוואות בניגוד לחוקי העזר העירוניים. אבל עיריית תל אביב לא עוצרת בהם. ראש העיר רון חולדאי אמנם גינה את פעולות חב"ד ברמת אביב ואמר שהם מטרידים את התושבים, אך תפקידו למנוע את ההטרדה ולא רק לדבר עליה.
תארו לעצמכם מה היה קורה לי, אם הייתי מעז להגיע לכפר חב"ד, לשכור דירה, ולפתוח כיתה ללימוד פרשנות מודרנית לתנ"ך, או לדיונים על זכויות נשים, או להתעמקות בתורת דארווין. בערב הייתי יוצא לשכנע נערים להגיע לביתי בשבת, כדי לראות מה עושה יהודי חופשי ביום המנוחה.
הרי ברור שדי מהר הייתם צריכים לבקר אותי במחלקת הכוויות הקשות באיכילוב, אם לא גרוע מכך. אם זה היה קורה, התמימים בקרבנו היו אומרים: מדוע הוא היה צריך להפריע לאורחות חייהם? מדוע ביצע את הפרובוקציה?
אבל כאשר הם מגיעים מכפר חב"ד לרמת אביב, אותם תמימים אומרים, בשם ליברליזם מזויף ומתאבד, ש"צריך להבין אותם", ש"אסור להתנגד לאחרים כי זו גזענות חשוכה".
כי רק להם מותר למכור את מרכולתם הקלוקלת, המלאה בערות, אמונות תפלות, אפליה קשה כלפי נשים, שנאה תהומית כלפי ערבים וגויים וקשקושים על המשיח. אך לנו אסור אפילו להגן על ערכינו; ערכי ההומניזם, ההשכלה, הרציונליזם, המוסר, השוויון, הספרות, האמנות וכל המצאות המדע הגדולות ששינו את פני האנושות.
לכן המאבק ברמת אביב אינו רק על אופי השכונה. המאבק הוא על דמותה של ישראל, ו-800 התושבים שיצאו להפגין ביום שני השבוע הם רק החלוץ לפני המחנה.

נחמיה שטרסלר | די למיסיון ברמת אביב

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב יולי 10, 2010 ב 12:13pm

ד"ר צופיה מלר
חברת מועצת העיר, עיריית תל-אביב - יפו, סיעת מרצ
טלפון: 5218375 * פקס: 5216453
לכבוד חברי צוות ההתנגדויות, מינהל ההנדסה, עירית תל-אביב-יפו

הנדון: התנגדות תושבי רמת אביב הירוקה
לבקשה לבניית בית מדרש בשכונתם דיון
בתאריך 19.1.1999

חברי ועדה נכבדים,

על שולחנכם מונחת היום לדיון התנגדותם של תושבי שכונת רמת אביב הירוקה, שכונה חילונית באופייה ובהרכב תושביה, שיש כוונה לבנות בליבה בית מדרש. הרעיון להקים בית מדרש דתי-חרדי בלב שכונה חילונית איננו חדש, ואיננו תמים. לפנינו שלב אחד בלבד ממערכת מאורגנת היטב, הפועלת ברחבי הארץ בדרכים תמימות לכאורה, ובמסווה של "רק בית כנסת", או "רק ישיבה", או רק "בית מדרש", עושה להחדרת מרכיבים דתיים וחרדיים לתוך ישובים חילוניים ולהשתלטות חרדית עליהם. ההתחלה היא תמיד "רק בית כנסת", והטיעון ההגנתי הוא "מה רע בכך?" או "הרי מדובר בסך הכל ביהדות ובערכים יהודיים". השלב השני הוא טרנספר של תושבים דתיים ממקומות שונים בארץ אל תוך אותו ישוב או אותה שכונה. השלב השלישי הוא סגירת רחובות לתנועה בשבתות, וכפייה דתית בנושאי בילוי ותרבות בעיר, בטענה של "פגיעה בזכותו של התושב הדתי" או "ברגשותיו". השלב האחרון הוא בריחה, בלית ברירה, של התושבים החילוניים אל מחוץ לישוב.

לו באנו להקים בית כנסת רפורמי דווקא בלב ישוב דתי כמו בני-ברק, או בתוככי שכונה כמו "מאה שערים", הכי לא היה אקט זה מתפרש ע"י תושבי המקום כמעשה של קנטרנות "להכעיס"? האם לא היה מתקבל ככוונה לשנות את אופיו של המקום, או כפגיעה ברגשותיהם של תושביו?

מדוע, אם כן, אין נכונות מצד יוזמי תוכנית "בית המדרש" האורתודוכסי להבין, כי כך בדיוק מתפרש צעדם זה בעיני תושבים חילוניים, כשמנסים לשנות, למורת רוחם, ועל אפם וחמתם, את אופייה החילוני של שכונתם? לא יעלה על הדעת שמועצת העיר החופשית והפתוחה תל-אביב-יפו תיתן ידה לשערוריה כזאת!

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב אוגוסט 24, 2010 ב 8:30am

הקצאת מגרש למבנה ציבור לבית כנסת.


Complex question - הנחת מידע נוסף בשאלה

זהו כשל לוגי שהמידע הנוסף מוכנס לשאלה ולא לטיעון, ושהשאלה כבר מניחה מידע. כשל לוגי זה פחות אפקטיבי בדיבור מול קהל ויותר בפגישות קטנות או בראיונות בתקשורת כיוון שהוא פועל במסגרת דו שיח של שאלות ותשובות.
דוגמא קלאסית היא השאלה הבאה: "האם הפסקת להרביץ לאשתך?"
השאלה מניחה שיש תשובה מוחלטת לשאלה אחרת שכלל לא נשאלה. עורכי דין לפעמים משתמשים בטריק הדמגוגי הזה בעת חקירה נגדית, עם שאלות כמו: "איפה החבאת את הכסף שגנבת?" באופן דומה, פוליטיקאים משתמשים באותו טריק:"עד מתי ניתן לאיחוד האירופי להתערב בעניינינו?"

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי ein hod ב אוגוסט 27, 2010 ב 8:03am

http://www.hofesh.org.il/secular_power/yavneel1.html

אתמול ביבנאל
מחר בעין הוד

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב ספטמבר 4, 2010 ב 1:19pm

בעיר המדע, התרבות והטכנולוגיה רחובות מתחולל בתקופה האחרונה מאבק על דמותה של העיר. לטענת
התושבים הופכת העיר ובחסות העירייה לחרדית ומאפשרת הקמת מוסדות חרדיים רבים כמו ישיבות, כוללים ומקווה.
את המאבק הנוכחי מנהל ועד הפעולה החילוני נגד הכוונה לבנות מקווה בשכונה שבה אין אוכלוסיה חרדית גדולה ועל שטח חורשה מוריקה. ראש העירייה, רחמים מלול, אומר בתגובה לטענת התושבים: "זה שטח לבנייני ציבור ומקווה זה, בין היתר, גם צורך ציבורי". עם זאת, ראש העיר שוגה ובמסמכי העירייה נכתב כי ייעוד השטח הוא גן ציבורי.
גם בשכונות החדשות שנבנות בימים אלו בעיר שמות עמותות דתיות דריסת רגל ופונות בבקשות להקמת מוסדות בשכונה - מישיבות ועד בתי כנסת. לדברי, אילנה עמרמי-ירימי, חברת המועצה הדתית, עשר שנים קרקעות הציבור הולכות בעיקר לעמותות דתיות. "אולי אנחנו יותר מדי עסוקים בקריירה ובלימודים. הם עושים לנו בית ספר", היא אומרת.
ראש העירייה שמסרב להיפגש עם התושבים הודף את טענותיהם כי העובדה שהוא איש מפלגת ש"ס היא שמאפשרת את המצב בעיר. "אני כמעט משוכנע שאם היה ראש העיר חילוני כל הנושא לא היה עולה על דעתו של אף תושב", הוא אומר בתגובה להאשמות נגדו.
למרות ההתנגדות הרבה בעיר לא נראים בשטח מעשים. ועד הפעולה החילוני התכנס לישיבת חירום אך נראה כי חבריו מסתבכים בהצבעות ובניסוחים של מסמכי פעולה שהולכים ונראים פחות ופחות רלוונטיים. בינתיים, שוקלים רבים מתושבי העיר החילונים לעזוב את המקום ולהפסיק לממן מכספם את המוסדות שאין להם צורך בהם.

• ▶ הגב

לינק קבוע תגובה על ידי עין הרע ב ספטמבר 4, 2010 ב 1:46pm

• ▶ הגב